פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 2603/99 עיתאב תובא נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · הפעלת עונש מאסר על-תנאי והסדר טיעון בערעורערעור פלילי על גזר דין בהסדר טיעון, לאחר הפקעת רישיון ממאסר קודם על ידי ועדת השחרורים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער חזר בו מערעורו וערעור המדינה התקבל בחלקו על פי הסדר טיעון. 24 חודשי מאסר על-תנאי שהופעלו בחפיפה יופעלו כך ש-18 חודשים יצטברו ו-6 חודשים יחפפו, כך שסך המאסר הכולל הוא חמש שנים וחצי בניכוי מעצר. יתר חלקי גזר הדין וצו איסור הפרסום נותרו על כנם.

העובדות

ועדת השחרורים החליטה להפקיע את תקופת הרישיון ממאסרו הקודם של המערער. הצדדים הגיעו להסדר טיעון ביחס לשני הערעורים, שהודעה עליו צורפה לתיק. המערער חזר בו מערעורו, וערעור המדינה התקבל בחלקו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יופעלו מאסרים על-תנאי שהופעלו בחופף למאסר שהוטל על המערער באופן שיצטבר חלקית לתקופת המאסר שהוטלה עליו
  2. 2.האם יש לאשר הסדר טיעון שהגיעו אליו הצדדים בערעורים שהוגשו על גזר הדין

הלכות

  1. 1

    בית המשפט אישר הסדר טיעון בין הצדדים והכריע בערעורים בהתאם לו, לפיו הופעלו חלק מהמאסר על-תנאי בצבירה והיתר בחפיפה

    ״ההסדר מקובל עלינו ולפיכך נכריע בערעורים על-פי המבוקש במסגרת ההסדר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הסדר טיעון
  • ערעור
  • מאסר על-תנאי
  • ועדת השחרורים
  • צו איסור פרסום

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ 2603/99

ע"פ

2335/99

בפני:

כבוד השופט א' מצא

כבוד

השופט י' זמיר

כבוד

השופט א' ריבלין

המערער

בע"פ 2603/99

:

עיתאב תובא

המשיב

בע"פ 2335/99

נגד

המשיב

ה בע"פ 2603/99

:

מדינת ישראל

המערערת

בע"פ 2335/99

ערעורים

על גזר דינו של בית המשפט

המחוזי

בחיפה מיום 3.3.99 בת.פ.

218/98,

שניתן על-ידי כבוד השופטת

ש'

שטמר

תאריך הישיבה:

כ"ד באדר תשס"א

(19.3.01)

בשם

המערער

בע"פ 2603/99:

עו"ד זיו מאיר

בשם

המשיב בע"פ 2335/99

בשם

המשיבה בע"פ 2603/99: עו"ד אורי כרמל

בשם

המערערת בע"פ 2335/99

פסק-דין

משהחליטה ועדת השחרורים להפקיע את תקופת הרשיון ממאסרו הקודם של המערער, הגיעו פרקליטי הצדדים לכלל הסדר טיעון ביחס לשני הערעורים. הודעה בכתב על ההסדר מצורפת לתיק ומסומנת 'א' . ההסדר מקובל עלינו ולפיכך נכריע בערעורים על-פי המבוקש במסגרת ההסדר כלהלן:

המערער בע"פ 2603/99 חוזר בו מערעורו ואילו ערעור המדינה בע"פ 2335/99 מתקבל במובן זה ש24- חודשי מאסר על-תנאי, שהופעלו על-ידי בית המשפט המחוזי בחופף למאסר שהוטל על המערער, יופעלו באופן ש18- חודשים מן התקופה המופעלת יצטברו לתקופת המאסר שהוטלה על המערער, ואילו ששת החודשים הנותרים יופעלו באורח חופף לתקופה האמורה.

התוצאה המעשית הינה שהמערער ירצה תקופת מאסר כוללת בת חמש שנים וחצי בניכוי תקופת המעצר. יתר חלקי גזר-דינו של בית המשפט המחוזי נותרים על כנם.

צו איסור הפרסום החלקי נותר על כנו.

ניתן היום, כ"ד באדר תשס"א

(19.3.01).

ש ו פ ט ש ו פ

ט ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

נוסח

זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

פסקי

הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99026030.

F05

/אז

'א'

הסדר טיעון

בין

עיתאב תובא - להלן:

המשיב

על-ידי עו"ד מאיר זיו

ובין

מדינת ישראל - להלן"

המערערת

על-ידי פרקליטות המדינה

משרד המשפטים

מוסכם

בין הצדדים כדלקמן:

1

. ערעור המדינה בע"פ 2335/99 יתקבל באופן הבא:

גזר-דינו של בית המשפט קמא יוותר על כנו, בשינוי

הבא:

עונש המאסר על תנאי של 24 חודשים, שנגזר בת.פ.

69/92 יופעל כך ש18- חודשים מתוכו ירוצו באורח מצטבר לכל עונש אחר ו6- החודשים

הנותרים ירוצו בחופף.

סך הכל עונש המאסר

בפועל

בגין התיק נשוא

הערעור (ת.פ. 218/98) יעמוד על 5.5 שנות מאסר לריצוי בפועל (בניכוי תקופת מעצרו

כאמור בגזר הדין).

2. המשיב חוזר בו מן הערעור בע"פ 2603/99.

3. הסדר זה נעשה על דעתו של המשיב ובאישורו.

על החתום:

(-) (-)

ב"כ

המשיב ב"כ המערערת

עו"ד מ'

זיו עו"ד א' כרמל

19.3.01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

מצוטט על ידי (5 מסמכים)

  • ע"פ 2335/99מדינת ישראל נ. עיתאב תובאהחלטה
  • ע"פ 2335/99מדינת ישראל נ. עיתאב תובאהחלטה
  • ע"פ 2335/99מדינת ישראל נ. עיתאב תובאהחלטה
  • ע"פ 2335/99מדינת ישראל נ. עיתאב תובאהחלטה
  • ע"פ 2335/99מדינת ישראל נ. עיתאב תובאהחלטה

הלכות

  1. 1בית המשפט אישר הסדר טיעון בין הצדדים והכריע בערעורים בהתאם לו, לפיו הופעלו חלק מהמאסר על-תנאי בצבירה והיתר בחפיפה