ע"פ 2611-22 ע"פ 2611-22

1.הערעור שבפנינו הוגש על חומרת העונש שנגזר על המערער בבית המשפט המחוזי, לאחר שהורשע על-פי הודאתו בעבירת סמים. הערעור התמקד בסופו של דבר בקשייו המיוחדים של המערער בכליאתו מאחורי סורג ובריח, על רקע התחלואה הכפולה שממנה הוא סובל (מחלת נפש והתמכרות). בעברו מספר אשפוזים פסיכיאטריים. בין היתר, נטען כי מצבו המיוחד לא מאפשר מתן טיפול הולם על-ידי שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס), וכן מקשה על השתלבותו בתכניות שיקומיות בתקופת הכליאה.

2.במהלך הדיון שהתקיים בפנינו ביום 23.11.2022, הערנו הערות שהתייחסו למצבו הרפואי המורכב של המערער, ובא-כוח המדינה התבקש להגיש הודעה משלימה בנושא. הודעה כאמור הוגשה ביום 14.12.2022. לטענת המדינה, שב"ס "מספק מענה וטיפול ראויים ואף הרבה למעלה מכך", ועל כן דין הערעור להידחות.

3.אנו רואים את הדברים באור שונה. אכן, אין מקום להלין על מאמציו של השב"ס בכל הנוגע לטיפול במערער, אולם, מן ההודעה שהוגשה מתברר כי ישנם קשיים מרובים במתן מענה למכלול צרכיו של המערער. ודוק: קשיים אלו היו גם לנגד עיניו של בית המשפט המחוזי, אשר מצא לנכון להדגיש במסגרת גזר הדין כי: "תשומת לב שב"ס לבקשת הנאשם להשתלב בהליך טיפולי בין כתלי בית המאסר עם דגש על רצונו להשתלב בבית כלא שיקומי". בשלב הנוכחי, ידוע כבר כי הדבר לא צלח, בשל אותה תחלואה כפולה שממנה המערער סובל. נוכח התפתחויות אלה, אנו סבורים כי יש מקום להתחשבות נוספת במעמסה המיוחדת הכרוכה בשהותו של המערער במאסר, על דרך של הפחתה של ששה חודשים מעונש המאסר בפועל שהוטל עליו. שאר רכיבי הענישה יוותרו בעינם.

4.אין צריך לומר, כי אנו מקווים ששב"ס יוסיף לעשות את המיטב עבור המערער, חרף הקשיים הנמשכים הכרוכים במצבו.

5.נוכח התמודדותו המורכבת של המערער, והקשיים הצפויים לו גם עם שחרורו מהכלא, יש מקום לכך שגורמי שב"ס יפנו את תשומת לבם של הגורמים הרלוונטיים (רשויות הרווחה במקום מגוריו או הרשות לשיקום האסיר) לצרכיו של המערער, לקראת מועד שחרורו הצפוי.

6.סוף דבר: הערעור מתקבל בחלקו כמפורט בפסקה 3 לעיל.