ע"פ 2613/07 דוד איסקוב נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

במרכזו של ערעור זה ניצב מקרה נוסף של נהג רכב מנועי המסרב לציית להוראות שוטר ונמלט תוך סיכון חיי אדם. הפעם מדובר באירוע שהתרחש בתאריך 15.10.05, בשעת בוקר מוקדמת, כאשר המערער נהג ברכב כשלצדו יושבת נוסעת. שוטר סימן למערער לעצור, אולם הוא התעלם ממנו והמשיך בנסיעה מהירה, ובמשך שעה ארוכה התנהל מרדף בעקבותיו. במהלך אותו מרדף נאלצו נהגים אשר נקלעו לדרכו של המערער לבלום את רכביהם או לסטות הצידה כדי להימנע מפגיעה, וחלקם נאלצו לעשות זאת הואיל והמערער נכנס לצומת מבלי לתת זכות קדימה ולעתים בניגוד להוראת רמזור שניצב בדרכו. בסופו של יום נעצר המערער לאחר שרכבו עלה על מחסום דוקרנים שהוצב בדרכו.

המערער הודה בעובדות אשר יוחסו לו, ובית משפט המחוזי הרשיעו בעבירות של הפרעה לשוטר, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, ונהיגה בפסילה. בגין כל אלה נדון המערער ל-40 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי ופסילה מנהיגה במשך 5 שנים. כמו כן הופעלו עונשי מאסר על-תנאי ופסילה על-תנאי שעמדו נגד המערער, חלקם בחופף וחלקם במצטבר.

בערעור המופנה כנגד העונש נטען, כי המערער הינו אדם יודע חולי שכליאתו הממושכת עלולה לסכן אותו ולמצער להיות כרוכה בנזק. כן נטען, כי המערער מעולם לא חווה שהייה מאחורי סורג ובריח, הוא עומד להינשא, ועברו נקי מהרשעות פליליות קודמות. לבסוף נטען, כי מעשיו של המערער לא גרמו נזק, והעונש שהושת עליו סוטה לחומרה מרמת הענישה הנוהגת.

לא מצאנו בכל אלה עילה לשנות מן העונש. המערער חטא בעבירות חמורות ונפוצות הטומנות בחובן סכנה מוחשית לצבור. אכן, מעשיו של המערער לא גרמו נזק, אולם רק יד המקרה גרמה לכך, כאשר לא מעטים הם המקרים בהם הסתיימו מרדפים מסוג זה בתוצאה קטלנית. גם בנסיבותיו האישיות של המערער לא מצאנו דבר המצדיק הליכה לקראתו, אדרבא, עברו התעבורתי אינו פשוט כלל ועיקר, והוא כולל גם אי-ציות לרמזור אדום ונהיגה בשכרות. ואם נדרשה ראייה נוספת לסכנה הנשקפת מהמערער, תלמד העובדה שזמן קצר לאחר שנפסל מנהיגה, הוא חזר לסורו.

נוכח האמור דינו של הערעור להדחות, וכך אנו עושים.