ע"פ 2622/12 אהרון בן שלום נ. מדינת ישראל

1.

לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כבוד השופט ע' רוזין ) מיום 26.3.2012, שלא לפסול את עצמו מלדון בת"פ 38119-03-11.

2.

נגד המערערים, יחד עם נאשמים אחרים, הוגש כתב אישום ביום 25.10.2011, המייחס להם עבירות מס שונות. בתיק התקיימו מספר לא מבוטל של דיונים. במהלך הדיון שהתקיים ביום 26.3.2012, נתבקש בית המשפט (כבוד השופט ע' רוזין ) על ידי המערער 2 לפסול את עצמו מלדון בתיק. מפרוטוקול הדיון שצורף לערעור זה עולה כי המערער 2 העלה טענות שונות בדבר משוא פנים של השופט היושב בדין, אשר נטענו בשמו ובשם מערער 1. הטענות התייחסו להתבטאויותיו של השופט במהלך הדיון, וכן לסירובו של בית המשפט לקבל בקשות שונות שהוגשו במהלך הדיון הנוכחי והדיונים הקודמים. כן העלה המערער 2 טענות שונות לגבי איכות הייצוג שזכה לו במהלך המשפט, וטענה שהתייחסה לכך שלא הומצא לו חומר החקירה המלא בתיק.

3.

המאשימה-המשיבה התנגדה לבקשה. לטענתה, טענות המערער 2 חסרות בסיס, ובחלקן אף אינן נכונות. המאשימה שללה את הטענה לפיה נקט בית המשפט בלשון פוגענית במהלך הדיון, והצביעה על כך שהמערער 2 לא הגיש את פרוטוקול הדיון לשם תמיכה בטענה זו. כן טענה המאשימה כי לא עומדת בפני בית המשפט בקשה מטעם המערערים שטרם זכתה לתגובה.

4.

בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. לדברי בית המשפט, מעולם לא נקט בלשון פוגענית כלפי המערער 2. כן עמד בית המשפט על כך שהמערער 2 לא הצביע על בקשה מסוימת שלא זכתה להתייחסותו. לגבי יתר טענותיו של המערער 2, הנוגעות לייצוגו, וכן להמצאת חומר החקירה המלא בתיק, קבע בית המשפט כי טענות אלה אינן רלוונטיות לעניין פסלות השופט.

5.

בערעורם חוזרים המערערים במדויק על הטענות שהעלו בבקשת הפסלות. בנוסף לכך, מעלים המערערים טענה לפיה דברים שונים הושמטו מפרוטוקול הדיון. יצוין, כי לערעור צורף פרוטוקול של הדיון מיום 26.3.2012 בלבד. דהיינו, הפרוטוקולים של הדיונים שקדמו לדיון ביום זה נעדרים מהחומר שצורף לערעור.

6.

דין הערעור להידחות. בערעורם לא הציגו המערערים ולו ראשית ראיה לטענות עליהם הם מבקשים להסתמך לשם פסילת השופט הדן בעניינם. כאמור, הפרוטוקולים של הדיונים הרלוונטיים, בהם מופיעים לכאורה הביטויים הפוגעניים עליהם נסמכת בקשת הפסלות, לא הוצגו בפני בית המשפט במהלך הדיון בבקשת הפסלות, ואף לא צורפו לערעור זה. כן לא הוצגו במהלך הדיון בבית משפט השלום, ואף לא בערעור זה, אסמכתאות לבקשות שלפי הנטען לא טופלו על ידי בית המשפט. על כן, ברי כי בעניין זה יש להעדיף את גרסת המאשימה, וכן את דבריו של בית המשפט. לגבי יתר טענותיו של המערער 2, הנוגעות לייצוגו, ולהמצאת חומר החקירה המלא בתיק, צדק בית המשפט בקובעו כי אין הן רלוונטיות לעניינה של בקשת הפסלות.

7.

לפיכך, הערעור נדחה, מבלי שהמשיבה נדרשה להגיב.