פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 2627/97 מרציאנו אברהם נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת עונש של שלוש שנות מאסר בפועל שנגזרו על אב שהורשע באלימות כלפי אשתו ותקיפה והתעללות בבנותיו הקטינות. בית המשפט קבע כי העונש הולם את חומרת המעשים ומשקף שיקולי הרתעה. עם זאת הורה לשירות בתי הסוהר לבחון את בקשת המערער לטיפול פסיכולוגי.

העובדות

המערער הורשע בעבירות אלימות ואיומים כלפי אשתו ובעבירות תקיפה והתעללות בבנותיו הקטינות. בית המשפט המחוזי גזר עליו ארבע שנות מאסר, מתוכן שלוש שנים לריצוי בפועל. המערער ערער על חומרת העונש בטענה למצוקת משפחתו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בחומרת עונש המאסר שנגזר על המערער בגין עבירות אלימות ואיומים כלפי אשתו והתעללות ותקיפה של בנותיו הקטינות?

הלכות

  1. 1

    העונש שנגזר הולם את חומרת המעשים ומבטא שיקולי הרתעה כלפי הורים המתעללים בילדיהם, ולכן אין מקום להתערבות בגזר הדין.

    ״העונש שנגזר עליו הולם את חומרתם היתרה של המעשים ונותן ביטוי גם לצורכי ההרתעה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    יש לבחון את רצונו של הנאשם בטיפול פסיכולוגי בכלא, ולאפשר לו טיפול אם רצונו אמיתי.

    ״מן הראוי לחזור ולברר את הדבר, ואם יוברר שלמערער רצון אמיתי להיזקק לטיפול מתקן, יש ליתן לו הזדמנות לכך.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הרתעה
  • עונש מאסר
  • טיפול פסיכולוגי
  • תסקיר שירות המבחן

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ 2627/97

בפני:

כבוד השופט א' מצא

כבוד

השופטת ד' דורנר

כבוד

השופטת ד' ביניש

המערער

:

אברהם

מרציאנו

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור

על פסק דין

בית המשפט המחוזי

בבאר-שבע מיום 26.1.97 בת.פ. 129/96

שניתן על ידי כבוד השופט י' פלפל

תאריך הישיבה:

י"ט בכסלו התשנ"ח ( 18.12.97 )

בשם

המערער : עו"ד יוסף לילוף

בשם המשיבה: עו"ד יהושע למברגר

שירות המבחן: גב' זהבה מור

פ ס ק - ד י ן

המערער הורשע בביצוע עבירות אלימות ואיומים כלפי אשתו וכן בעבירות תקיפה והתעללות בבנותיו הקטינות. בית המשפט המחוזי גזר על המערער ארבע שנות מאסר, שלוש שנים מתוכן לריצוי בפועל.

הערעור מופנה כנגד חומרת עונש המאסר. בא-כוח המערער הטעים, כי הגם שהמעשים בעטיים הורשע המערער הם חמורים, יהיה זה מן המידה להקל בעונשו, ולוא למען רעייתו וילדיו שבשל מאסרו נקלעו למצוקה.

לא ביקשנו מן המדינה להשיב על הערעור. עיון בעובדות שבהן הודה ושעל פיהן הורשע המערער מעלה תמונה עגומה של התנהגות אלימה קשה ומתמשכת מצד המערער כלפי אשתו וילדיו, ומתוכם בעיקר כלפי בתו הבכירה. העונש שנגזר עליו הולם את חומרתם היתרה של המעשים ונותן ביטוי גם לצורכי ההרתעה של הורים אחרים המתירים לעצמם להתעמר בבני משפחותיהם ולהתעלל בילדיהם הקטינים. יצוין כי גם האמור בתסקיר שירות המבחן אינו תומך בהנחת הסניגור כי המערער הפנים את לקחי התנהגותו וניחם על מעשיו.

משלא ראינו טעם המצדיק להתערב בגזר דינו של בית המשפט המחוזי, הננו מחליטים לדחות את הערעור. עם זאת נסב את תשומת לבו של שירות בתי הסוהר, כי בדבריו לפנינו ביקש המערער כי יאופשר לו לקבל טיפול פסיכולוגי. מן הראוי לחזור ולברר את הדבר, ואם יוברר שלמערער רצון אמיתי להיזקק לטיפול מתקן, יש ליתן לו הזדמנות לכך.

ניתן היום, יט' בכסלו תשנ"ח (18.12.97).

ש ו פ ט ש ו פ ט

ת ש ו פ ט ת

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97026270.

F01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • ע"פ 5814/97אבי מרסיאנו נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1העונש שנגזר הולם את חומרת המעשים ומבטא שיקולי הרתעה כלפי הורים המתעללים בילדיהם, ולכן אין מקום להתערבות בגזר הדין.
  2. 2יש לבחון את רצונו של הנאשם בטיפול פסיכולוגי בכלא, ולאפשר לו טיפול אם רצונו אמיתי.