פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
2631/17
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופט י' אלרון
המערער:
אסף ניסימוב
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. ירון דגן
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א'
כרמל) מיום 6.2.2017 בת"פ 51961-12-15
תאריך הישיבה:
י"ד בטבת התשע"ח
(1.1.18)
בשם המערער:
עו"ד דוד ברהום
בשם המשיבים:
עו"ד לינור בו אוליאל
פסק-דין
השופט ד' מינץ:
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' כרמל ) מיום 6.2.2017 על פיו נגזרו על המערער 5 שנות מאסר בפועל, מאסר מותנה של 10 חודשים למשך 3 שנים ופיצוי למתלונן בסך של 10,000 ש"ח וזאת בגין ביצוע עבירות של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא לפי סעיפים 329(א)(1) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ובעבירת סיוע לשיבוש הליכי משפט לפי סעיף 244 בצירוף סעיף 31 לחוק האמור.
המערער טוען כי בית המשפט החמיר איתו יתר על המידה, בין היתר בשל כך שלא נלקחו בחשבון: הקושי הראייתי להוכחת האישום, הודאתו של המערער והובלת המשטרה למקום החבאת הפריטים ששימשו את המבצעים לצורך העבירות (בגדים, כפפות ומסכות), והעובדה שמעשיו של המערער קרובים יותר לסיוע מאשר לביצוע בצוותא.
מעשיו של המערער חמורים ביותר. הוא השתתף באופן פעיל בביצוע העבירה של תקיפת המתלונן על-ידי הסעת התוקפים שתקפו את המתלונן באופן קשה ביותר. בכך הוא ביצע בצוותא את העבירות.
הקושי הראייתי נלקח בחשבון בתיקון כתב האישום והנסיבות המקלות של המערער באות לידי ביטוי בכך שהעונש שהושת עליו קל יותר מזה שנגזר על שותפיו שהורשעו.
לא מצאנו אפוא מקום להתערב בעונש שהושת על המערער על-ידי בית המשפט המחוזי, שאינו חמור בנסיבות העניין.
הערעור נדחה אפוא.
ניתן
היום, י"ד בטבת התשע"ח (1.1.2018).
המשנה לנשיאה
ש ו פ ט
ש ו פ ט