פרטי ההליך
בבית
המשפט העליון
ע"פ
2638/10 - ב'
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. משפחת המנוח,
פרדי אלמקן ז"ל
בקשה לעיכוב ביצוע תשלום פיצויים
בשם המבקש:
עו"ד מנחם
רובינשטיין
בשם המשיבות:
עו"ד אריה פטר
החלטה
כנגד המבקש וכנגד אדם נוסף הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי לנוער בתל-אביב-יפו, בו יוחסו לו עבירה של הריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); ועבירה של הדחה בחקירה, לפי סעיף 245(א) לחוק העונשין. לפי המתואר בכתב האישום, הנאשם השני דקר נער אחר והביא למותו כאשר המבקש היה שותף למעשיו.
בית המשפט המחוזי לנוער (כבוד השופט ג'' קרא ) הרשיע את המבקש בעבירות שיוחסו לו, וביום 1.3.2010 גזר עליו עונש של 11 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. כן קבע בית המשפט כי המבקש יפצה את משפחת המנוח בסך של 100,000 ש"ח.
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לנוער הגיש המבקש ערעור לבית משפט זה, ובד בבד עם הגשת הערעור הגיש בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין, היא הבקשה שבפניי, בה מבקש המבקש לעכב את תשלום הפיצויים למשפחת הקרבן. לטענתו, אין לו כיצד לשלם את הסכום שנפסק, ואילו באם יופחת סכום הפיצויים או יבוטל לא יוכל להשיב את הכספים לאור "האיבה בין הצדדים".
מנגד מבקשת המשיבה לדחות את הבקשה, בהפנותה להלכה לפיה על פי רוב אין בהגשת ערעור כדי להצדיק את עיכובו של תשלום כספי.
לאחר שעיינתי בבקשה, בהודעת הערעור, בתגובת המשיבה ועמדתה של משפחת הקרבן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
כפי שנקבע בע"פ 2589/05 מקייבסקי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 15.11.2005):
"הסממנים האזרחיים של הפיצוי בסעיף 77, מנחים אותנו לאמץ לצורך עיכוב ביצוע תשלום פיצוי בענייננו את השיקולים לעיכוב ביצועו של פסק דין כספי בהליך אזרחי... כידוע, ביצועו של פסק דין יעוכב, רק כאשר מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקש, במובן זה שביצועו של פסק הדין לאלתר יסב לו נזק בלתי הפיך, והסיכויים לקבלת הערעור גבוהים (ראו למשל: ע"א 5321/03 אדרי נ' כונס נכסים רשמי
(לא פורסם, ניתן ביום 8.7.03)) כאשר מדובר בפסק דין המטיל חיוב כספי, הנזק שיגרם למבקש כתוצאה ממימושו בדרך כלל אינו בלתי הפיך, מכיוון שניתן להשיב את המצב לקדמותו בלא קושי מיוחד. על המבקש במקרים אלו להראות כי אם יזכה בערעורו, לא יוכל לגבות את כספו בחזרה מן המשיב (בש"א 3158/91 פלאטו שרון נ' קומפני פרייזן , פ"ד מה(5) 499, 504). בענייננו, המערער לא הביא כל נימוק לבקשתו מלבד היותו חסר כל. אולם הכלל הבסיסי הוא כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מהווה, כשלעצמו, שיקול בשאלת עיכוב ביצוע פסק דין כספי (בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה , פ"ד נ(5) 403, 405); י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי , (מהדורה שביעית, 1995) 859. משאלו פני הדברים בכל הנוגע למאזן הנוחות, אין צורך עוד לבדוק את סיכויי הערעור (בש"א 4403/94 ויצמן נ' דאודי (לא פורסם, ניתן ביום 14.8.94))."
גם בענייננו, לא הביא המבקש כל ראיה לכך שתשלום הפיצויים יהווה מצב בלתי הפיך, מעבר לטענה לפיה בשל האיבה בינו ובין משפחת הקרבן יקשה עליו להשיב את הכספים במידת הצורך. אלא שאיבה זו לה טוען המבקש, אשר מקורה בעובדה שהיה שותף להריגתו של בנם, אינה שונה מכל מקרה אחר בו נפסק פיצוי לקרבן העבירה, ואין בה כדי להצדיק את אי ביצועו של גזר הדין לאלתר. בנסיבות אלו, אין כל מקום להיעתר לבקשה, וזאת אף מבלי להתייחס לשאלת סיכויי הערעור.
אשר על כן, הבקשה נדחית
ניתנה היום, ט' בתמוז תש"ע (21.6.2010).
ש ו פ ט