פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 2657/18 מדינת ישראל נ. אגבריה סלימאן

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · הפרדה בין הליך גישור להליך העיקרי בגזירת דיןערעור פלילי על גזר דין, שנמחק לבקשת המדינה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון מחק ערעור לאחר שהמדינה חזרה בה ממנו. בהערת אגב נזכר כי השופט שניהל את הגישור לא היה אמור לגזור את דין הנאשם, במיוחד בהסדר טיעון פתוח. בית המשפט הביע צער על שהדבר אירע במקרה זה.

העובדות

המדינה הודיעה כי היא חוזרת בה מהערעור. המותב שניהל את הגישור בין הצדדים הוא גם זה ששמע את הטיעונים לעונש וגזר את הדין.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ראוי שהשופט שניהל הליך גישור בין הצדדים יגזור את דינו של הנאשם כשההסדר שהושג הוא הסדר טיעון פתוח?

הלכות

  1. 1

    כאשר הליך הגישור מניב הסדר טיעון פתוח, אין לשופט המגשר ליטול על עצמו גם את תפקיד השופט הדן בעונש וגוזר הדין, ויש להקפיד על הפרדה בין שני ההליכים.

    ״ככל שהליך הגישור מניב הסדר טיעון פתוח, דוגמת ההסדר שהושג בענייננו, ההלכה ברורה והיא קובעת כי אל לו לשופט המגשר ליטול על עצמו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הליך גישור
  • הסדר טיעון פתוח
  • שופט מגשר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

2657/18

לפני:

כבוד הנשיאה א' חיות

כבוד השופט נ' הנדל

כבוד השופט ע' פוגלמן

המערערת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

אגבריה סלימאן

ערעור על גזר דינו

של בית המשפט המחוזי ירושלים בת"פ 24228-05-17 אשר ניתן ביום 11.2.2018 על

ידי כב' השופטת ח' לומפ

תאריך הישיבה:

כ"ח בסיון התשע"ח

(11.06.2018)

בשם המערערת:

עו"ד חיים שוייצר

בשם המשיב:

עו"ד עמית חדד; עו"ד נועה

מילשטיין

פסק-דין

הנשיאה א' חיות :

1.

נוכח הודעת המדינה לפיה היא חוזרת בה מן הערעור אנו מורים על מחיקתו.

2.

בשולי הדברים ובהינתן העובדה כי המותב שניהל את הליכי הגישור בין הצדדים הוא אף זה ששמע טיעונים לעונש וגזר את הדין, ראינו לנכון לשוב ולהדגיש את שכבר פסקנו בעניין זה לא אחת, כי אין זה ראוי שהשופט אשר ניהל את הגישור הוא זה שיגזור את עונשו של הנאשם. בע"פ 1277/17 מדינת ישראל נ' בלומנטל

(21.5.2017), שנסיבותיו דומות מאוד לענייננו, הודגש והוטעם בהקשר זה " עד כמה חשוב להקפיד על הפרדה בין הליך הגישור ובין ההליך העיקרי וזאת לא רק מקום שהליך הגישור מתנהל טרם שמיעת הראיות לעניין ההרשעה או במהלך שמיעתן, אלא גם בשלבים מאוחרים יותר של ההליך " (שם, בפסקה 6). הפסיקה אמנם הבחינה בהקשר זה בין הסדר טיעון "סגור" להסדר טיעון "פתוח" (ראו: ע"פ 4877/13 עווידה נ' מדינת ישראל

(22.4.2014); ע"פ 1061/16 רובינוב נ' מדינת ישראל

(11.2.2016) ). אך ככל שהליך הגישור מניב הסדר טיעון "פתוח", דוגמת ההסדר שהושג בענייננו, ההלכה ברורה והיא קובעת כי אל לו לשופט המגשר ליטול על עצמו גם את תפקיד השופט הדן בעונש והגוזר את הדין, וכי מן הראוי כי יקפיד על קיום הפרדה בין שני ההליכים.

לא כך אירע במקרה דנן ועל כך יש להצר.

הערעור נמחק.

ניתן

היום, ל' בסיון התשע"ח (13.6.2018).

ה נ ש י א ה

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1כאשר הליך הגישור מניב הסדר טיעון פתוח, אין לשופט המגשר ליטול על עצמו גם את תפקיד השופט הדן בעונש וגוזר הדין, ויש להקפיד על הפרדה בין שני ההליכים.