פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 2660/04 ארמן מירזויאן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · ערעור על חומרת עונש מאסר בגין חבלה חמורה וקשירת קשר לפשעערעור על חומרת העונש שנגזר בבית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת עונש של 36 חודשי מאסר, מתוכם 24 לריצוי בפועל, שנגזר על המערער שהורשע בקשירת קשר לפשע, חבלה חמורה והדחה בחקירה. נקבע כי מעשיו חמורים ביותר בשל התכנון המוקדם ותוצאותיהם, וכי אין מקום להמתיק את העונש בשל גילו הצעיר ותסקיר שירות המבחן.

העובדות

המערער והאדם הנוסף התחזו לשוטרים, התיזו גז מדמיע על המתלונן וחברתו, הכו אותו ודקרו אותו. המתלונן אושפז ונזקק לניתוח. המערער הדריך את חברתו למסור לחוקרים עדות כוזבת על שהותו עימה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להקל בעונשו של המערער שהורשע בקשירת קשר לביצוע פשע, חבלה חמורה והדחה בחקירה?

הלכות

  1. 1

    מעשי אלימות חמורים הכוללים דקירה בסכין ותכנון מוקדם מצדיקים עונש מאסר ממושך, ואין מקום להקל בעונש בשל גילו הצעיר של המערער ונסיבותיו האישיות

    ״המעשים שעשה המערער הם חמורים ביותר, הן בשל התכנון המוקדם והמפורט והן בשל תוצאותיהם החמורות.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חבלה חמורה
  • קשירת קשר לביצוע פשע
  • הדחה בחקירה
  • תסקיר שירות המבחן
  • דקירה בסכין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 2660/04

בפני:

כבוד השופט י' טירקל

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת א' חיות

המערער:

ארמן מירזויאן

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דין בית המשפט המחוזי בחיפה

בת"פ 312/03 שניתן ביום 11.3.04 על ידי כבוד

השופט רון שפירא

תאריך הישיבה:

י"ב בתמוז תשס"

ד

(1.7.04)

בשם המערער:

עו"ד דוד יפתח

בשם המשיבה:

עו"ד עמית מררי

פסק-דין

השופט י' טירקל:

1.בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ר' שפירא), הרשיע את המערער בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות והדחה בחקירה. כפי שנאמר בכתב האישום המתוקן שבעובדותיו הודה המערער, בתמצית, קשר המערער קשר עם אחר במטרה לפגוע במתלונן ולהכותו. המערער והאדם האחר התחזו כשוטרים והצטיידו במיכל גז מדמיע ובסכין חד. כאשר יצא המתלונן מן המועדון שבחזקתו יחד עם חברתו, ונסעו מן המקום, עצרו המערער והאדם הנוסף את הרכב שבו נסעו השניים, תוך התחזות לשוטרים התיזו על פניהם של השניים גז מדמיע, וכן הכו את המתלונן ודקרו אותו. כתוצאה ממעשים אלה אושפז המתלונן למשך 5 ימים, נזקק לניתוח בהרדמה מלאה, נגרמו לו שבר במרפק וחתכים בכל חלקי גופו. עוד הדריך המערער את חברתו לומר לחוקרי המשטרה כי ביום הארוע שהה עימה במשך כל שעות היום ואף ישן בביתה. בשל כל אלה גזר בית המשפט המחוזי על המערער מאסר לתקופה של 36 חודשים, מתוכם 24 חודשים לריצוי בפועל ו-12 חודשים על תנאי, בניכוי תקופת מעצרו. כמו כן, חייב את המערער לפצות את המתלונן בסכום של 20,000 ש"ח.

המערער מערער על חומרת עונש המאסר שנגזר עליו.

2.טענותיו העיקריות של בא כוח המערער, בהודעת הערעור ובטיעוניו לפנינו הן כי בעת ביצוע העבירה מלאו למערער רק 21 שנים, במשך כל שנותיו ניהל אורח חיים נורמטיבי, הוא הודה מיד במשטרה בעבירות שיוחסו לו וכי מדובר בהסתבכות חד-פעמית שנגרמה בשל כך שהמערער ביקש לפגוע במתלונן לפי בקשתם של הורי חברתו של המתלונן משום שהלה סיפק סמים לקטינים. עוד הפנה אותנו בא כוח המערער לתסקיר שירות המבחן, וכן לדבריה של קצינת המבחן לפנינו, המצביעים על כך שהמערער הוא צעיר הנמצא על פרשת דרכים וכי יש לתמוך בו ולעודדו על ידי הקלה בעונשו, לרבות העמדתו במבחן של שירות המבחן.

אין אנו רואים עם בא כוח המערער עין בעין. המעשים שעשה המערער הם חמורים ביותר, הן בשל התכנון המוקדם והמפורט והן בשל תוצאותיהם החמורות. בית משפט זה כבר הביע דעתו בעבר פעמים רבות על החומרה היתרה של מעשה דקירה בסכין, ומעשי אלימות בכלל, ולדעתנו הקל בית המשפט המחוזי עם המערער כאשר גזר עליו את העונשים שגזר. לא מצאנו מקום להמתיק את עונשו של המערער עוד.

3.לפיכך אנו דוחים את הערעור.

המערער יתייצב לריצוי עונשו במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בחיפה ביום 18.7.04 לא יאוחר משעה 10:00. הערובות ותנאי השחרור יעמדו בעינם.

ניתן היום, י"ב בתמוז תשס"ד

(1.7.04).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1מעשי אלימות חמורים הכוללים דקירה בסכין ותכנון מוקדם מצדיקים עונש מאסר ממושך, ואין מקום להקל בעונש בשל גילו הצעיר של המערער ונסיבותיו האישיות