ע"פ 2661/07 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בעקבות פיטוריו ממסעדה בירושלים בה עבד, החליט המערער לפרוץ למסעדה, לגנוב את כספי הפדיון ולהצית אותה. המערער הוציא את זממו אל הפועל בתאריך 8.11.05, בשעת בוקר מוקדמת, כאשר הגיע למסעדה מלווה באחר, ולאחר ששניהם הקדימו ונקטו באמצעים כדי להקשות על זיהויים. המערער פתח את כספת העסק וגנב את תכולתה, והוסיף וערך חיפוש במקפיא המסעדה שם נהג הבעלים להסתיר את הפדיון. לאחר כל אלה התיז המערער חומר דליק לכל עבר, הצית את המקום ונמלט עם שותפו מהזירה. במקום פרצה שרפה שגרמה נזק כבד, שהוערך בכתב האישום בסכום של 100 אלף ש"ח.

המערער הודה בכל אלה, והורשע בעבירות התפרצות והצתה לפי סעיפים 407(ב) ו-448 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בעקבות כך הוא נדון ל-24 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי וכן הופעל מאסר מותנה בן 6 חודשים שעמד נגדו, 4 מהם במצטבר.

בערעור שבפנינו מסיג המערער כנגד חומרת העונש, ובפיו מספר טעמים שלהשקפתו לא קיבלו משקל ראוי בגזר דינו של בית המשפט המחוזי: הודאתו והחרטה שהביע; נסיבותיו האישיות – המערער נאלץ לברוח מבית הוריו בחברון בעקבות אלימותו של אביו, וניסיונו לחזור לשם בשנת 2001 הביא למעצרו על ידי אנשי התנזים, מעצר שהיה מלווה בעינויים, עקב חשד, כך לטענתו, שהוא משתף פעולה עם ישראל; המערער הנו מחוסר בית, ופניותיו ל"וועדה המאוימים" לקבלת היתרי שהייה או מעמד בישראל, לא נשאה פרי; המערער אובחן כסובל מאפילפסיה, ובמהלך שהותו בכלא היו לו 4 התקפים מסוג זה.

לא ראינו מקום לשנות מן העונש, ולו מן הטעם שבסופו של יום הוא נגזר מרמת הענישה לה היתה רשאית התביעה לעתור בגדרו של הסדר הטיעון אותו גיבשו הצדדים – 33 חודשי מאסר. זאת ועוד, המערער לא חטא רק בעבירות רכוש, אלא גם בהצתה, ולעניין זה נודעת חומרה מופלגת נוכח הסכנה הכרוכה בהצתה גם לאזרחים תמימים ולרכושם. לחובת המערער ניצבת גם העובדה שזו אינה מעורבותו הראשונה בפלילים, ומכל מקום מותר לתהות כיצד מי שמבקש לקבל מעמד בישראל, אינו מהסס לפגוע בחוקיה על רקע של סכסוך עם מעבידו. כל אלה הצדיקו את גזירתו של מאסר ממושך, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.