ע"פ 2698/16 מיכאל ביטון נ. מדינת ישראל

1.

לאחר שמיעת מלוא הטענות בערעור אשר נסב במקורו הן על הכרעת הדין המרשיעה והן על חומרת העונש, הודיע המערער בהמלצתנו כי אינו עומד על הערעור ככל שהוא נוגע להרשעתו בדין וממקד את ערעורו לעניין חומרת העונש בלבד.

הערעור על הכרעת הדין נדחה, אפוא.

2.

ולעניין העונש – העבירות שבהן הורשע המערער קשות וחמורות. המערער רקם קשר יחד עם חבורתו לפגוע ביריבים באמצעות אקדח שבהחזקתו ובנשיאתו הורשע גם כן. כקביעת בית המשפט קמא המערער היה זה שיזם, תכנן וניווט את החבורה לקראת מימוש הקשר ואלמלא המעקבים וההאזנות שקיימה המשטרה אין לדעת כיצד הייתה פרשה זו מסתיימת. לחובת המערער יש לזקוף גם את עברו הפלילי ובו שתי הרשעות ומאסרים מותנים בני הפעלה שלא הרתיעו אותו מביצוע העבירות בהן הורשע בפרשה דנן.

עם זאת, לאחר ששקלנו בדבר ובעיקר בהינתן רמת העונשים שנגזרו על בני-החבורה האחרים אנו סבורים כי גם בהינתן תפקידו המוביל של המערער בפרשה וגם בהינתן העובדה כי האחרים הגיעו להסדרי-טיעון, הפער שנפער בין העונשים שנגזרו עליהם ובעיקר הפער בין עונשו של המערער לעונשו של מעוז (34 חודשים בפועל), מצדיק התערבות. אשר על כן אנו מקבלים את הערעור ככל שהוא נוגע לחומרת העונש ומעמידים אותו על 52 חודשים תחת 78 חודשים שגזר בית המשפט קמא על המערער.

3.

יתר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם, למעט השינויים שיפורטו להלן: 6 חודשים בפועל במצטבר, על עבירת התקיפה והאיומים והפעלה במצטבר של 6 חודשים מתוך 15 החודשים על תנאי שהיו תלויים ועומדים נגדו - יעמדו בעינם, ובסך הכל 64 חודשים בפועל. כמו כן יעמוד בעינו המאסר המותנה שהושת על המערער בגזר-הדין לעניין עבירות התקיפה והאיומים ואילו לגבי העבירות באישום הראשון יועמד המאסר המותנה על 36 חודשים בתנאים שקבע בית משפט קמא. החיוב בפיצוי המתלוננת יעמוד אף הוא בעינו. לבסוף, יעמוד בעינו ניכוי ימי המעצר ותקופת המאסר תמנה, כפי שקבע בית המשפט קמא, החל מיום מעצרו – 15.1.2015.