ע"פ 2700/20 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

המערער הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של מעשה מגונה בקטינה, שהיתה בעת האירועים בת 5 ובת 15 – עבירות לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) + 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בגין כך השית בית משפט קמא על המערער, בין היתר, עונש מאסר בפועל של 38 חודשים ופיצוי בסך 25,000 ₪ לקטינה.

על חומרת גזר הדין נסב הערעור שלפנינו.

2.

נחסוך לקורא את פרטי המעשים שיוחסו למערער בכתב האישום, ונסתפק אך באמירה כי במשרעת של מעשים מגונים למיניהם, המעשים בהם הורשע המערער הם ברף חומרה גבוה.

ואם לא די בכך, המערער ביצע את המעשה האחרון המיוחס לו בכתב האישום שעה שהקטינה היתה בת 5 וכתב האישום נגדו הוגש אך מספר חודשים לאחר שריצה מאסר של 8 חודשים בגין הרשעתו במעשה מגונה ברף נמוך יותר.

עוד נציין, כי שירות המבחן לא בא בהמלצה על המערער.

3.

סוף דבר, שנקודת המוצא לפיה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בחומרת גזר הדין היא גם נקודת הסיום. ואף נוסיף ונאמר, כי נוכח נסיבות המקרה, העונש שהושת על המערער הוא מתון.

4.

אף לא מצאנו ממש בערעור על גובה הפיצוי, וטוב היה לערעור בנקודה זו שלא הוגש. תסקיר נפגעת העבירה ומכתבה של נפגעת העבירה – כל אלה מדברים בעד עצמם.

5.

אשר על כן – הערעור נדחה.