פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 2707/04
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערער:
איליה וולקוב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום
9.10.03 ומיום 2.12.03 בת"פ 192/03 שניתנו על-ידי כבוד השופטת מ'
שידלובסקי-אור
תאריך הישיבה:
י"ב בכסלו תשס"ה
(25.11.04)
בשם המערער:
עו"ד טלי תמרין
בשם המשיבה:
עו"ד מיכאל קרשן
בשם שרות המבחן למבוגרים:
גב' ג'ודי באומץ
פסק-דין
השופט מ' חשין:
המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בירושלים בעבירות שוד ופציעה בנסיבות מחמירות, ועונשו נגזר למאסר בן 3 שנים ולמאסר על-תנאי בן 12 חודשים. כן הפעיל בית-המשפט 8 חודשים מאסר על-תנאי שנגזרו על המערער, 4 חודשים בחופף ל-3 השנים ו-4 מביניהם במצטבר ל-3 השנים.
הערעור שלפנינו ערעור הוא על חומרת העונש.
בפתח הדיון ביקשנו בא-כוח המדינה כי נדחה את הערעור על הסף, ומטעם זה: מסתבר כי ביום 15.9.04 יצא המערער לחופשה ממאסרו, וחרף חובתו לחזור לבית האסורים ביום 19.9.04 הוא לא שב מחופשתו ואין יודעים את מקום הימצאו. פירוש הדברים לענייננו הוא, שהמערער לא התייצב לדיון בערעורו היום.
דבר החוק הוא - בסעיף 208 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 - כי הדיון בערעור יהיה בפני בעלי הדין, ובמקום שהמערער לא התייצב לדיון, רשאי הוא בית-המשפט לדחות את הערעור אך מטעם זה בלבד. וזוהי אמנם בקשתו של עורך-דין קרשן. שאלנו את עורך-דין טלי תמרין, באת-כוח המערער, אם יש בפיה להשמיענו דבר, אך לא שמענו מפיה טעם ראוי שלא לדחות את הערעור כדברו של סעיף 208.
דעתנו היא כדעתו של בא-כוח המדינה. אכן, הלכה היא משכבר הימים כי מי שנמלט מן הדין ואינו מתייצב לדיון בערעורו, דין הערעור כי יידחה. זה משפטו של המערער אשר נמלט ממשמורת חוקית - שבית המשפט לא ישמע לערעורו. אכן, בבריחתו מן הכלא העיד המערער על עצמו כי הוא מוותר על הערעור. מכל מקום, אין זה ראוי כי יותר לאדם לשלוט בערעורו בשלט-רחק, ולגלות עצמו ממקום מחבואו על-פי תוצאות הערעור. ראו: חסין נ' מדינת ישראל, ע"פ 1903/99, פ"ד נו(2) 429.
הערעור נדחה.
היום, י"ב בכסלו תשס"ה (25.11.04).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
04027070_G01.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il