ע"פ 2714/19 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

המערער הורשע בעבירה של אינוס במצב המונע התנגדות באלימות תוך גרימת חבלות ויחד עם אחר לפי סעיפים 345(ב)(3) ו-345 (ב)(5) בנסיבות סעיף 345(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. תיאור פורמלי זה משקף אך באופן חלקי את אופיים הקשה של המעשים שבהם הורשע המערער בעת שהיה קטין בן 16, אשר הוזמן לדירה על-ידי חבר שהציע לו לקיים יחסי מין עם בחורה שאינו מכיר (למעשה לא בלשון נקיה זו), ללא תשלום. לפי המתואר בכתב האישום המתוקן שבו הודה בגדרו של הסדר הטיעון, כאשר הגיע למקום התעורר בלבו חשד משמעותי שהיא שיכורה באופן המונע ממנה לתת הסכמה חופשית לקיום יחסי מין, אך הוא נמנע מלברר עובדה זו עד תום.

2.

בהמשך לכך מתואר, ואף בכך הודה כאמור המערער, כי השניים אכן ביצעו את עבירות האינוס במתלוננת בזה אחר זה. כתוצאה מכך נגרמו למתלוננת חבלות באיבר מינה. מתסקיר נפגעת העבירה שנערך בעניינה עולה כי היא סובלת מאז המקרה מתסמינים פוסט-טראומתיים ומנזקים קשים נוספים.

3.

על המערער נגזר עונש של 30 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, וכן עונשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת בסך 35,000 שקל. להשלמת התמונה יצוין כי המעורב הנוסף הורשע בדין במסגרת הסדר טיעון "סגור" והושת עליו עונש מאסר בפועל בן 58 חודשים, לצד עונשי מאסר על תנאי ופיצוי כספי גדול יותר.

4.

הערעור שבפנינו התמקד בטענה כי היה מקום להקל עם המערער יותר בהתחשב בגילו הצעיר, בכך ש"הוכשל" על ידי אדם בוגר ממנו וכן משום שתסקירי שירות המבחן שניתנו בעניינו מעידים על כברת דרך טיפולית שכבר עשה.

5.

דין הערעור להידחות. המילים דלות כדי לתאר את מעשיו האכזריים וחסרי הלב של המערער ואת הנזקים שהסב למתלוננת. אכן, המערער היה קטין בעת ביצוע המעשים, אך דומה שבית המשפט המחוזי התחשב בנסיבותיו במידה לא מבוטלת. למעשה, זהו הטעם המרכזי לעונש שהושת עליו שאינו מחמיר כל עיקר – והדברים נאמרים בלשון המעטה. זאת ועוד, המערער אמנם עשה כברת דרך, אך לפי התסקיר העדכני נותרו לו עוד אתגרים שעליו להשלים בדרך זו. טוב יעשה המערער, שהוא אדם צעיר, אם יפעל למצות את ההזדמנויות הטיפוליות במסגרת הכלא על מנת לעלות על דרך חדשה. כל שנותר לנו לקוות הוא שאף המתלוננת תצליח בכך מבחינתה היא.