ע"פ 2715/16 ע"פ 2715/16

1.המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של דרישת נכס באיומים ופציעה בנסיבות מחמירות – לפי סעיפים 404 סיפא ו- 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.המערער נכנס לישיבה ודרש משני תלמידים 20 ₪, ומשסירבו לו בעט באחד מהם ורדף אחריו, וחתך את התלמיד השני בצווארו באמצעות חפץ חד.

בגין כך השית בית משפט קמא על המערער, בין היתר, 24 חודשי מאסר בפועל, וכן הפעיל מאסר על תנאי של חמישה חודשים, כאשר שלושה חודשים מתוכם בחופף, כך שסך הכל הושת על המערער עונש מאסר של 26 חודשים.

3.על כך נסב ערעור המערער.

המערער הלין גם על אי ניכוי מלוא ימי המעצר בהם שהה בעודו אסיר בתיק אחר.

4.נאמר בקצרה, כי לא מצאנו ממש בערעור, בהינתן חומרת המעשים, הנזק שנגרם לקורבן העבירה ובהינתן גם עברו הפלילי של המערער גם בעבירות אלימות, וכן תסקירי שירות המבחן שניתנו בעניינו.

5.המערער ריצה עונש מאסר בד בבד עם מעצרו, ואין לנו אלא להסכים עם בית משפט קמא כי בהיות המערער בסטטוס עצור כשהוא אסיר, אין להפחית ולנכות ימי המעצר, בבחינת ניכוי כפול של אותה תקופה.

6.אשר על כן, הערעור נדחה על כל חלקיו.

7.אין לנו אלא להמליץ למערער להשתלב בתהליך טיפולי בתקופה שנותרה לו לריצוי מאסרו.