ע"פ 2726/06 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

המערער, קטין יליד חודש אוגוסט 1989, פגש בתאריך 7.4.05 קטינה שטרם מלאו לה 14 שנים (ילידת חודש יולי 1991). הוא הוביל את הקטינה באמתלא כלשהי למגרש חנייה סמוך, ובתוך מיניבוס נטוש הפשיט אותה מבגדיה תוך שהוא מאיים להרוג אותה אם תתנגד. בהמשך, נישק המערער את הקטינה בכל חלקי גופה, והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה תוך שהוא מנתק את קרום בתוליה. לאחר מעשה נמלטה הקטינה לביתה כשהיא בוכה ומדממת מאיבר מינה.

המערער הודה בעובדות האמורות, ובית המשפט המחוזי הרשיעו בעבירת אינוס לפי סעיף 345(ב)(1) בשילוב עם סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

מתסקירים שהגיש שרות המבחן עולה, כי נעשה ניסיון לשלב את המערער בחלופת מעצר (הוסטל), אולם הוא נכשל בהתנהגותו ועל כן הוחלט להחזירו למעצר. בהמשך, ועל פי בקשת שרות המבחן, הוחלט להפנות את המערער לאבחון, אולם האבחון לא יצא אל הפועל מאחר והמערער חזר בו מהסכמתו לקיימו.

בסופו של יום גזר בית המשפט המחוזי למערער 5 שנות מאסר ושנה מאסר על-תנאי, וכנגד עונש זה מופנה הערעור שבפנינו. נטען, כי העונש נוטה לחומרה מכל אחד מהטעמים הבאים: בצעירותו היה המערער קורבן לפגיעה מינית; הוא נעדר עבר פלילי ואין לו דפוסי התנהגות עבריינים; לא ניתן משקל הולם להמלצתו של שרות המבחן לגזור למערער עונש מאסר קצר יותר; המערער גדל בתנאים לא קלים והוריו התקשו להעניק לו את התמיכה הרגשית לה היה זקוק; המאסר הממושך עלול לפגוע בסיכויי שיקומו של המערער.

לא מצאנו בכל אלה עילה להתערבותנו בעונש. מעינינו לא נעלמה העובדה כי מדובר בקטין, נעדר עבר פלילי, שכליאה ממושכת לא תיטיב עמו. אולם, מנגד מדובר בקטין שחטא בעבירה קשה, אכזרית וחמורה מאין כמותה, כאשר כפה את עצמו על קטינה, צעירה ממנו בגיל, ואנס אותה בברוטליות על אף הסבל שגרם לה ומחאותיה. פגיעה קשה פגע המערער בקורבנו, ואין כלל ספק שמוראותיו של אותו יום ילוו את הקטינה עוד שנים רבות, ואפשר עד יומה האחרון עלי אדמות. התנהגות כזו, גם אם מדובר בקטין, תווית מחיר בצידה, ולא נוכל לומר כי בית משפט קמא סטה לחומרה מרמת הענישה המקובלת. אנו סבורים כי העונש שהושת על המערער הנו מתון ומאוזן ואין מקום לשנות ממנו, הן עקב היותו גמול הולם ליחיד על מעלליו, והן כדי שעונש זה ישמש מסר מרתיע לרבים.

הערעור נדחה.