פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
2742/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט
י' דנציגר
כבוד השופט י' עמית
המערער:
שלמה אלקרט
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר-דינו של בית המשפט
המחוזי בבאר-שבע, מיום 28.12.2009, בת.פ.8053/09, שניתן על ידי השופט א' ביתן
תאריך הישיבה:
ו' בטבת התשע"א
(13.12.10)
בשם המערער:
עו"ד אבי חימי
בשם שרות המבחן:
גב' ברכה וייס
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בתאריך 25.2.09, בשעת צהריים, נהג המערער ברכב באשדוד, ועמו היה יוסי טוייזר (להלן: יוסי). השניים תרו אחר רכב מתוך כוונה לפרוץ לתוכו ולגנוב רכוש, ואת זממם ביצעו בחלוף זמן מה כאשר יוסי ניפץ את חלונו של רכב חונה וגנב מתוכו ציוד אלקטרוני בשווי של כ-2300 ש"ח. את המשך הדרך עשה המערער במהירות גבוהה תוך שהוא עוקף רכבים אחרים מימין ומשמאל. ארבע שוטרים שנסעו בניידת הבחינו בו ודרשו ממנו לעצור, אולם המערער הגיב בהאצת מהירותו והחל נמלט תוך שהוא מסכן משתמשים אחרים בדרך. בשלב מסוים כאשר את נתיבו חסם רכב אחר, עלה המערער על המדרכה תוך שהוא מאלץ הולכי רגל לחפש מסתור כדי למלט את נפשם. זאת ועוד, בשלב כלשהו הגיע המערער לכיכר אליה התפרץ מבלי לתת זכות קדימה, וכתוצאה מכך פגע ברכב אחר וגרם לפגיעות לשתי נוסעות שהיו בו. לבסוף, עצר המערער את רכבו והוא ושותפו נמלטו רגלית, אולם שוטרים שרדפו אחריהם לכדו אותם.
המערער הודה בכל אלה, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות של קשר לבצע פשע, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, פריצה לרכב, גניבה מתוכו וסיוע לפריצה לרכב וגניבה מתוכו. על כל אלה דן אותו בית המשפט ל-42 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, פסילה מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה במשך 3 שנים, והוא חויב לפצות את שתי הנוסעות של הרכב בו פגע בסכום של 1,500 ש"ח כל אחת. להשלמת התמונה נוסיף, כי יוסי טוייזר הורשע אף הוא בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע, פריצה לרכב וגניבה מתוכו, אולם כמסייע בלבד לעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. על כך הוא נדון ל-24 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי ופסילה מנהיגה במשך שנתיים.
המערער מבקש כי נקל בעונשו, בעיקר מן הטעם שלא קוים בגזר הדין איזון הולם בהשוואה לעונש שהושת על שותפו. כן נטען, כי לא ניתן משקל ראוי לגילו הצעיר של המערער, לעברו הנקי ולצורך להותיר לו פתח לשיקום.
לא מצאנו כי הוכחה בפנינו עילה לשנות מגזר-הדין. המערער נהג ברכב במהירות גבוהה, ושעה ארוכה נמלט מאנשי החוק תוך שהוא מבצע עבירות שעל חומרתן נדמה כי אין חולק. בנהיגה מסוג זה גלומה סכנה רבה, ועל כך התרענו בעבר לא אחת. המייחד את המקרה זה היא כמובן העובדה שהסכנה התממשה, כאשר המערער פגע ברכב אחר, וככל הנראה יד המקרה היא שגרמה לכך שאירוע זה לא הסתיים בתוצאה קשה פי כמה. בנסיבות אלו לא גלינו בעונש חומרה כלשהי, וגם בפער בענישה בהשוואה למערער האחר, לא ראינו עילה להתערבותנו.
אי לכך הערעור נדחה.
ניתן היום, ו' בטבת התשע"א (13.12.2010).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט