פרטי ההליך
בבית-המשפט העליון
בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים
ע"פ 2744/03
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערער:
כמאל ברבארה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי
בחיפה מיום 29.1.03 בת"פ 172/01, שניתן על-ידי כבוד השופט ר' ש' צמח
תאריך הישיבה:
ט"ו בתמוז תשס"ג
(15.7.03)
בשם המערער:
עו"ד האני ברבארה
בשם המשיבה:
עו"ד ג'ני גינזבורג
פסק-דין
השופטת ד' דורנר :
המערער, המוציא פרנסתו מנהיגה במשאית מזה 30 שנה, דרס למוות הולכת-רגל במעבר-חצייה. הוא הואשם בבית-המשפט המחוזי בחיפה בעבירה של הריגה. ברם, במשפט התברר, כי הוא נהג לאטו, במהירות שלא הגיעה ל-18 קמ"ש אך למשך שניות קצרות, כך קבע בית-המשפט, הסיח דעתו ולא ראה את הולכת-הרגל צועדת לתוך מעבר-החצייה.
המערער הורשע איפוא בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית ונגזרו עליו 21 חודשי מאסר, מתוכם ששה חודשים לריצוי בעבודות שירות, בצירוף קנס בסך 10,000 ש"ח ופסילה מנהיגה למשך 15 שנים.
הערעור מופנה כנגד הרשעתו ולחלופין כנגד משך עונש הפסילה נגדו. בערעור כנגד ההרשעה טוען המערער, כי חומר הראיות מעלה לכל הפחות ספק, כי הולכת-הרגל החלה לצעוד במעבר-החצייה לאחר שהמערער הסיע כבר את המשאית אל תוך המעבר ולא יכול היה עוד לראותה. טענה זו אינה יכולה להתקבל. שכן, ברי כי הולכת-הרגל, בטרם היכנסה למעבר-החצייה, עמדה במדרכה כשפניה למעבר – מצב עניינים, המחייב נהג למקד את מבטו, ואילו המערער לא הבחין בה כלל לפני הפגיעה. הוא אף הודה שלא הסתכל על המדרכה שלצדי הדרך. באי הבחנה זו, כשלעצמה, יש רשלנות המספקת להרשעה.
הערעור כנגד ההרשעה נדחה איפוא.
לעומת זאת, יש ממש בערעור כנגד חומרת הפסילה. המערער הוא בן 53, נהג ותיק. בכל שנות נהיגתו לא היה מעורב בתאונת-דרכים בה נפגע אדם ואף בין הרשעותיו אינן נמצאות הרשעות המלמדות על נהיגה רשלנית. אף במקרה שלפנינו, נהג הוא כאמור במהירות נמוכה ביותר. פסילה של 15 שנה לאדם בגילו היא ענישה מאוד קשה, השוללת ממנו באופן ריאלי לחזור ולעסוק במקצועו, ובגיל זה קשה גם להסתגל למקצוע אחר.
בהתחשבנו בכל האמור לעיל ובעבירה שעבר, שכתוצאה ממנה נהג אדם, החלטנו להעמיד את עונש הפסילה על שמונה שנים, בניכוי 90 ימי הפסילה המינהלית.
ניתן היום, ט"ו בתמוז תשס"ג
(15.7.03).
ש ו פ ט ת ש ו פ
ט ש ו פ ט