ע"פ 2749/15 נתן צ'קול נ. מדינת ישראל

המערער הורשע בעבירות חבלה בכוונה מחמירה, החזקת סכין, תגרה והדחה בחקירה, בפרשה שעניינה סכסוך של מה בכך במועדון ודקירת המתלונן באופן בוטה, תוך גרימת נזקים. המערער התעשת למראה הנזק שגרם ולמשמע צעקות חברתו של המערער וגרם להבאת המתלונן לטיפול רפואי במהירות. אחר כך ביקש המערער להדיח את חברתו מעדות בנסיבות. למערער עבר פלילי לא קל, והיו תלויים כנגדו מאסרים על תנאי. בית המשפט קמא קבע מתחם ענישה בן 4 עד 10 שנים וגזר את דין המערער ל-8 שנות מאסר ועוד שנה של הפעלה חלקית של המאסרים על תנאי, ובסך הכל 9 שנים, וכן השית מאסרים על תנאי נוספים ופיצוי בסך 40,000 ₪. הערעור נשמע בפנינו בהיעדר הפרקליטות בשל שביתה, ובא כוח המערער טען בעיקר כי לא היתה התחשבות מספקת במעשה ההצלה וכן הפנה לתסקיר עדכני של שירות המבחן שעליו דיברה גם נציגת השירות המתאר תהליך קיים במאסר של גמילה מאלכוהול, אשר צריך עוד להימשך. התנהגות המערער בכלא כתקנה.

לאחר עיון ראינו להפחית שנה מעונש המאסר וזאת הן נוכח הפסיקה שהוגשה והן ובעיקר כדי לעודד את המערער להמשיך בתהליך השיקומי. עדיין יהיה העונש בתוככי המתחם, ויבטא את חומרת העבירה ואת העבר המכביד. המאסר יעמוד על שבע שנים ועוד שנה מצטברת שקבע בית המשפט קמא, ובסך הכל שמונה שנים. שאר חלקי העונש בעינם. רשמנו לפנינו התחייבות המערער, שטרם שילם את הפיצוי, לפנות למרכז לגביית קנסות. עליו לעשות כן בהקדם. הערעור מתקבל במידת מה לפי האמור, ואנחנו מאחלים למערער ששיקומו יצלח.