ע"פ 2761/99 אברהם חגני נ. מדינת ישראל

בשנת 1984, והוא אז כבן עשרים ואחת, דקר המערער למוות את המנוח. המעשה בוצע על רקע מערכת יחסים הומוסכסואליים בין השניים, שנמשכה תקופה ארוכה. המערער ביקש לנתק את קשריו מעם המנוח, אלא שהמנוח לא הניח לו. מבצע הפשע לא נתגלה אלא כעבור ארבע עשרה שנים, עת התוודה המערער בפני קצין משטרה על המעשה מיוזמתו.

המערער הורשע ברצח, כמשמעו בסעיף 300(א)(2) לחוק העונשין. עם זאת הסכימה התביעה כי במקרהו של המערער מתקיימים התנאים להימנעות מגזירת העונש המנדטורי, על פי האמור בסעיף 300א(ג) לחוק הנ"ל. לאחר שהתחשב בכל הנסיבות החליט בית המשפט המחוזי להשית על המערער שמונה שנות מאסר לריצוי בפועל.

בערעור שלפנינו ניסה הסניגור המלומד, כמיטב יכולתו, לשכנענו כי בית המשפט המחוזי לא הקל די עם המערער. הוא חזר ושם את הדגש על הרקע לביצוע המעשה ועל העובדה שאלמלא התוודותו של המערער אפשר שמעורבותו בביצוע המעשה לא היתה מתגלה לעולם וכן על נסיבותיו המשפחתיות של המערער שהוא אב לשישה ילדים הסובלים מחסרונו.

שקלנו את טענות הסניגור ולא השתכנענו שבית המשפט המחוזי טעה בקציבת תקופת המאסר. אין גם ספק שבקבעו עונש זה ייחס בית המשפט משקל רב לכל העובדות והנסיבות אותן פירט הסניגור.

התוצאה היא שהערעור נדחה.