פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
2790/11
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט י' עמית
המערערת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
אשר כהן
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בבאר-שבע, מיום 24.2.2011, בת.פ. 35575-08-10, שניתן על ידי השופט א'
ביתן
תאריך הישיבה:
ד' בסיון התשע"א
(06.06.11)
בשם המערערת:
עו"ד זיו אריאלי
בשם המשיב:
בשם שירות המבחן למבוגרים
עו"ד נועם בונדר
גב' ברכה וייס
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
המשיב ואחר – שלמה פחימה (להלן: פחימה), גמרו אומר לשדוד אדם המוכר להם בביתו. את זממם ביצעו השנים בתאריך 10.8.10 בשעות הערב, כאשר חדרו לדירה ועל פניהם כובעי גרב. פחימה דחף את המתלונן והפילו, והוסיף להלום בו עם אגרופיו גם כאשר שכב על הרצפה. במהלך המאבק הצליח המתלונן להסיר את כובע הגרב שחבש המשיב, בעוד שפחימה נטל ממנו את ארנקו בו היה סכום של 8000 ש"ח. המשיב ושותפו נמלטו מהמקום עם הארנק, ובהמשך חילקו את השלל ביניהם.
המשיב הודה בכל אלה, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירת שוד והתפרצות למקום מגורים, לפי סעיפים 482(ב) ו-406(ב) לחוק העונשין. בהמשך, נדון המשיב ל-12 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 8000 ש"ח.
המדינה סבורה כי העונש אותו גזר בית המשפט המחוזי סוטה במידה ניכרת מרמת הענישה הנוהגת, אינו הולם את חומרת העבירות, ואינו משרת את מטרות ההרתעה.
בית המשפט המחוזי הדגיש את חומרת העבירות אותן ביצע המערער, ובלשונו: "מעבר לפגם המוסרי החמור הטבוע בנטילת רכושו של אחר, הן כרוכות בפגיעה קשה בפרטיות ובכבוד וטמונה בהן סכנה רבה. לא אחת מתפתחים הדברים כך שקרבן העבירה נפגע בגופו ואף מקפח את חייו" (ראו גזר הדין, בעמ' 13). השקפתו של השופט המלומד של בית משפט קמא מקובלת עלינו, והדברים נאמרים ביתר שאת נוכח עברו הפלילי המכביד של המשיב, בגינו נשא לא אחת בעונשי מאסר. אכן, המשיב עבר תהליך גמילה, ובמשך מספר שנים ניהל אורח חיים סביר. אולם כפי שעינינו רואות, הוא שב וכשל כאשר פרץ עם אחר לביתו של אדם המוכר לו, ותוך שימוש באלימות לא מבוטלת על ידי שותפו, הם נטלו מקורבנם סכום כסף לא מבוטל.
התנהגות מסוג זה ראויה לכל גינוי, והיא מעידה על הסכנה הגלומה במבצע לציבור. יתרה מכך, אין לנו עניין עם מי שחטא לראשונה בחייו, אלא במי שכבר התנסה בהליכים פליליים, ועל כן מששב ומעד, נראה כי בית המשפט המחוזי הקל עמו במידה המחייבת את התערבותנו.
אנו מקבלים אפוא את הערעור, ומעמידים את תקופת המאסר בה ישא המשיב על 24 חודשים. יתר חלקיו של גזר הדין יעמדו בעינם.
ניתן היום, ד' בסיון התשע"א (06.06.2011).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט