ע"פ 2796/07 מדינת ישראל נ. ענאן סייד אחמד

השופט א' א' לוי:

בתאריך 27.8.06, בשעת חצות לערך, נכנס המשיב לרכב חונה והחל נוהג בו ללא רשות הבעלים. שוטרים אשר הבחינו בו דרשו ממנו לעצור, אולם הוא התעלם מהם ונמלט בנסיעה מהירה. בעקבות כך החלו השוטרים דולקים אחריו, ובדרכו של המשיב אף הוצבו מחסומים, אולם הוא התעלם מהם וחמק תוך נהיגה פרועה וסיכון חייהם של השוטרים. רק לאחר שעה ארוכה נאלץ המשיב לנטוש את הרכב בו נהג, לאחר ששוטרים ירו לעבר צמיגיו, והוא נמלט לתוך כפר טורעאן. ביום 5.9.06 נעצר המשיב לאחר שנמצא מסתתר מתחת למיטה בביתה של דודתו בנצרת.

בכל אלה הודה המשיב עת נקרא לתת את הדין בפני בית המשפט המחוזי, ובעקבות כך הורשע בביצוען של עבירות אחדות: סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, הכשלת שוטר בשעת מילוי תפקידו, מעשה פזיזות ורשלנות ברכב, שימוש ברכב ללא רשות, אי-ציות לשוטר, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, ונהיגה במצב השולל את השליטה ברכב ומסכן את עוברי הדרך.

לאחר שלבית משפט קמא הוגש תסקיר של שרות המבחן והצדדים טענו לעונש, נגזר עונשו של המשיב ל-26 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, 5 שנות פסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה, וקנס בסך 5000 ש"ח.

בערעור שבפנינו מלינה המערערת כנגד קולת העונש.

בית המשפט המחוזי ראה בחומרה את מעשיו של המשיב, והדגיש כי "חומרה מיוחדת יש בעבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה... המלטות ובריחה משוטרים תוך נהיגה פרועה ומסוכנת גורמת לסיכון ממשי של חיי המשתמשים בכביש". בית המשפט הוסיף והדגיש כי חרף גילו הצעיר, צבר המשיב שורה ארוכה של עבירות, בתחומים שונים – רכוש, אלימות וסמים, וגם ניסיון לשלבו בתהליך טיפולי לא צלח. והנה, אף שלא נמצאו לו למשיב נקודות זכות רבות, הסתפק בית המשפט המחוזי בעונש מתון ביותר, שאינו הולם את חומרתן של העבירות בהן חטא ובסכנה הגלומה בהן. להשקפתנו, נכון היה להחמיר עם המשיב, גם משום שבעניינו נוסו בעבר דרכי ענישה שונות, ובכללם מאסר ממש, אולם נראה כי בכל אלה לא היה כדי להביאו לשנות את אורחותיו.

בנסיבות אלו אנו סבורים כי ערעורה של המדינה בדין יסודו, באשר גזר דינו של בית המשפט המחוזי סוטה גם מרמת הענישה הנוהגת, מבלי שנמצאו לכך טעמים מוצדקים. אשר על כן, ולאור ההלכה הנוהגת לפיה אין ערכאת הערעור ממצה את הדין עם הנאשם, אנו מקבלים את הערעור, ואת עונש המאסר בפועל בו ישא המשיב אנו מעמידים על 36 חודשים. יתר חלקי גזר דינו של בית משפט קמא יעמדו בעינם.