ע"פ 2804/07 אברהם אביטל נ. מדינת ישראל

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

ביום 26.6.2006 נכנס המערער לחנות צעצועים בעיר בני ברק וניסה לגנוב את תכולתה של הקופה. בעל החנות הבחין בדבר ומנע את הגניבה, לא לפני שמערער איים על שותפו של בעל החנות והודיע לו כי "מבחינתו הוא אדם מת". ביום 3.7.2006 בא המערער לגן ילדים בעיר, ביקש מן הגננת לקבל כוס מים וניצל את ההזדמנות כדי לגנוב ממנה את ארנקה, יחד עם ארנק של גננת אחרת. בדרך זו, הוא גנב 525 ש"ח במזומן, כרטיס בנק, תלושי שי ומסמכים שונים. לאחר מכן, הוא בא לבית כנסת בעיר, תקף את אחד הנוכחים על ידי כך שריסס בעיניו גז מדמיע וגנב את ארנקו שהכיל 3,000 ש"ח. ביום 9.7.2006 נכנס המערער לישיבה באותה עיר, בעת שמספר תלמידים ישנו במקום. הוא ניסה לגנוב כסף מתוך הבגדים שהיו תלויים בחדר. התלמידים הבחינו בו, או אז התיז גז מדמיע בפניו של אחד מהם שניסה לתפוס בו.

בשל המעשים האלה, נמצא המערער אשם בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות, ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, גניבה, ניסיון גניבה ואיומים. בית המשפט המחוזי גזר עליו עונש של מאסר לריצוי בפועל לתקופה של 36 חודשים, ובנוסף על כך הורה להפעיל במצטבר עונש מאסר מותנה בן 12 חודשים. זאת, בנוסף לעונש של מאסר על תנאי שנגזר עליו.

הערעור מופנה כנגד חומרת העונש. בא כוח המערער מדגיש כי המערער היה מאושפז בעבר בשל ליקויים נפשיים על רקע של צריכת סמים, כי מדובר בעבירות אלימות ורכוש ברף חומרה נמוך וכי חלק מן העבירות הרכושיות לא הושלם. המדובר – כך הדגיש – במאסרו הראשון של המערער, ולפיכך לא היה מקום למצות עמו את הדין. בית המשפט גם לא נתן משקל די, לטענת המערער, לנסיבותיו האישיות הקשות.

לא מצאנו עילה להתערב בפסיקתו של בית המשפט המחוזי. המערער הורשע בביצוע שורה של עבירות הנגועות באלימות קשה. בית המשפט המחוזי הביא בחשבון גם את הנסיבות לקולא, אך גם את עברו הפלילי של המערער, ואין לומר כי סטה בנסיבות אלה כולן מרמת הענישה במידה המצדיקה התערבותנו.

הערעור נדחה.