ע"פ 281/15 פלוני נ. מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר לתקופה של 18 חודשי שנגזר על המבקש (קטין בעת ביצוע העבירות) בעקבות הרשעתו בחמישה מקרי אונס של קטינה בת כ-10 שנים. נוכח תקופת מעצרו של המבקש, היתרה לריצוי בפועל עומדת על כ-16 חודש.

המבקש מצביע על הליך שיקומי משמעותי ביותר בו הוא נתון. המבקש נמצא במסגרת סגורה יחסית והדיווחים המתקבלים מאותה מסגרת הם חיוביים במובהק.

המשיבה מתנגדת לבקשה בהתחשב בחומרת המעשים ובאינטרס להתחיל בריצוי העונש סמוך למועד גזר הדין הזוכה למשקל יתר עקב חומרה זו. עוד נטען כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, שכן בית המשפט המחוזי כבר התחשב בהליך השיקומי המוצלח ונתן לו משקל מלא.

רק לפני ימים אחדים החלטתי בעניינו של קטין אחר, שאף הוא הורשע בביצוע עבירת מין ועונשו עמד על תקופת מאסר של 27 חודשים (ע"פ 214/15). באותה פרשה החלטתי לעכב את ביצוע העונש נוכח הליך שיקומי משמעותי בו היה נתון המבקש. נדמה כי במקרה דנא ראוי, אף מקל וחומר, לקבל את הבקשה.

בנסיבות המקרה, ומבלי להקל ראש בחומרת המעשים ובצורך בענישה הולמת, סבורני כי קיימים טעמים כבדי משקל שלא לקטוע את המהלך בו מצוי המבקש בטרם שמיעת הערעור. כמובן שעמדה זו מבוססת בראש ובראשונה על כך שעסקינן בקטין שבעניינו שיקולי השיקום זוכים למעמד מיוחד.

מוחלט אפוא לעכב את ביצוע עונש המאסר עד לסיום הליכי הערעור.

תנאי השחרור בהם נתון המבקש עתה, לרבות צו ההשגחה הזמנית בתנאי מגורים, יעמדו בתוקפם עד לסיום הליכי הערעור.