ע"פ 2825/09 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

1.

המערער הוא אביהן של ח', ילידת חודש פברואר 1992, וא', ילידת חודש מאי 1993. בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים נטען, כי בין השנים 2006 עד 2007 נהג המערער, בעשרות מקרים, להיכנס למיטתה של ח' בעת שישנה, ללטף את גופה ולהחדיר את איבר מינו לאיבר מינה ולפי הטבעת שלה. מעשים דומים ביצע המערער ב-א' מתחילת שנת 2005 בעת שהיתה בת 12, והוא המשיך בהם עד לחודש ינואר 2008. גם במקרה זה בוצעו המעשים בתדירות גבוהה – מספר פעמים בשבוע.

עוד נטען, כי בתאריך 20.1.08, ומשנודע למערער כי הוא דרוש לחקירה בגין מעשיו ב-ח', הוא הזהיר את א' לבל תחשוף את הפרשה הואיל והוא עלול להיאסר לשנים רבות.

2.

במהלך משפטו הכחיש המערער כי ביצע עבירות מיניות בגופן של בנותיו, אולם גרסתו נדחתה, ובית המשפט הרשיעו בעבירות אינוס במשפחה (עשרות מקרים), מעשה סדום במשפחה (עשרות מקרים), מעשים מגונים במשפחה (עשרות מקרים) והדחה בחקירה.

על כל אלה נדון המערער לעשרים ושתים שנות מאסר, שנה מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות כל אחת מבנותיו בסכום של 30,000 ש"ח.

בערעור שבפנינו נטען, כי בית המשפט המחוזי לא ייחס משקל הולם לכלל הנסיבות, לגילו של המערער ולהשלכותיו של מאסר כה ממושך, ועל כן נתבקשנו להתערב בגזר הדין ולהקל בו.

3.

לא ראינו מקום או עילה לשנות מן העונש. במשך שנים אחדות הפך המערער את בנותיו הקטינות, בשר מבשרו, לשפחות מין כדי לספק בהן את תאוותו. מעשיו קשים הם ומעוררי חלחלה ושאט הנפש, וחמור מכך – כרוך בהם נזק מרחיק לכת לקורבנותיו, עד שספק אם יוכלו למצוא לו מזור עד סוף ימיהן. במטרה לתת ביטוי הולם לפגיעה כה קשה וכדי להרתיע את הרבים, היה מצווה בית המשפט קמא לנהוג במערער ביד קשה. להשקפתנו, העונש אותו גזר הנו מאוזן וראוי, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.