פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 2829-23 ע"פ 2829-23

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
דיני עונשין · מעשה מגונה ומחדלי חקירה; מועד הגשת כתב אישוםערעור על הכרעת דין וגזר דין של בית המשפט המחוזי

הערעור נדחה בשני רכיביו. בית המשפט קבע כי אין להתערב בממצאי העובדה והמהימנות של הערכאה הדיונית, וכי אי ביצוע שחזור במקום העבירה לא פגע בקביעות העובדתיות. נקבע גם כי כתב האישום הוגש במועד, שכן תקופות ההחזרה להשלמת חקירה והשימוע לא נכללו במניין. העונש לא הוקל, בשים לב לנזק למתלונן, לנסיבות העבירה ולאי קבלת אחריות.

העובדות

התיק הועבר לפרקליטות ביום 15.3.2018 והוגש כתב אישום ביום 6.4.2020. בין התקופות הוחזר התיק להשלמת חקירה, ותהליך השימוע נמשך כחמישה חודשים. המחלוקת נסבה סביב ביצוע מעשה מגונה לאחר שיחה שהתקיימה בין המערער למתלונן, ולא על עצם השיחה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה הדיונית בערעור על הכרעת דין בעבירת מעשה מגונה?
  2. 2.האם מחדל חקירה בדמות אי ביצוע שחזור במקום העבירה מצדיק זיכוי או ביטול ההרשעה?
  3. 3.האם הוגש כתב האישום בתוך המועד שנקבע בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה?
  4. 4.האם יש להתערב בעונש המאסר שהוטל על המערער?

הלכות

  1. 1

    ערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים.

    ״אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים מסוג זה, אלא במקרים חריגים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    שחזור במקום העבירה לא היה תורם לקביעות העובדתיות ולכן אי ביצועו אינו מחדל חקירה מהותי.

    ״לא שוכנענו כי שחזור מעין זה היה תורם ולוּ במשהו לקביעות העובדתיות של הערכאה הדיונית״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    תקופות החזרת התיק לפרקליטות להשלמת חקירה ותקופת השימוע אינן נלקחות במניין התקופה להגשת כתב האישום, ולכן לא נפל פגם במועד הגשתו.

    ״שתי תקופות אלו אינן נלקחות בחשבון במניין התקופה להגשת כתב האישום״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ממצאי עובדה ומהימנות
  • מקרים חריגים
  • מחדלי חקירה
  • שחזור
  • מועד הגשת כתב האישום
  • הנחיית היועץ המשפטי לממשלה
  • שימוע
  • עונש
  • אי קבלת אחריות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

פסק-דין בתיק ע"פ 2829/23

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ 2829/23

לפני:

כבוד השופט ד' מינץ

כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ

כבוד השופט ח' כבוב

המערער:

שמעיה יצחקי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על הכרעת דינו

מיום 20.6.2022 וגזר דינו מיום 27.2.2023 של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ג'

אזולאי) בתפ"ע 8266-04-20

תאריך הישיבה:

כ"א באלול התשפ"ג (7.9.2023)

בשם המערער:

עו"ד ארז מושקוביץ

בשם המשיבה:

עו"ד תום קובצ'י; עו"ד שני

פרץ

פסק-דין

טיעוניו של בא כוח המערער בעניין עצם ביצוע המעשים המיוחסים למערער התייחסו לממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, הן ביחס למתלונן והן ביחס למערער. ברם כידוע, הלכה לפנינו מקדמת דנא היא כי אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים מסוג זה, אלא במקרים חריגים (ראו למשל לאחרונה: ע"פ 3565/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 19 (9.8.2023); ע"פ 2076/21 ואכד נ' מדינת ישראל, פסקה 29 (30.7.2023)). לא שוכנענו כי מקרה זה נכנס לגדרם של המקרים החריגים.

באשר למחדלי החקירה בדמות ביצוע שחזור במקום ביצוע העבירה, לא שוכנענו כי שחזור מעין זה היה תורם ולוּ במשהו לקביעות העובדתיות של הערכאה הדיונית. האירוע היה ממוקד ולא היתה מחלוקת שהמערער שוחח עם המתלונן. המחלוקת סבה סביב ביצוע מעשה מגונה לאחר קיום השיחה. ביקור במקום ביצוע העבירה לא היה תורם אפוא דבר בעניין זה.

אשר למועד הגשת כתב האישום. סעיף 57א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע כי כתב אישום יוגש בתוך התקופה הקבועה בנהלים ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.1202 שעניינה "משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום" (להלן: ההנחיה), הגשת כתב האישום בעבירות מסוג פשע שדינן 10 שנות מאסר ומעלה, כבמקרה זה, תיעשה תוך 24 חודשים (סעיף 4א(2)(ג) להנחיה). במקרה זה, אין מחלוקת כי התיק הועבר לפרקליטות ביום 15.3.2018 וכתב האישום הוגש ביום 6.4.2020 לאחר שחלפו 24 חודשים. ברם, בין הימים 5.6.2018-9.5.2018 וכן בין הימים 6.8.2019-5.6.2019 התיק הוחזר על ידי הפרקליטות להשלמת חקירה. כמו כן, תהליך השימוע נערך במשך כחמישה חודשים (בין חודש אוקטובר 2019 לחודש פברואר 2020). על כן בהתאם לסעיף 4(ג) להנחיה, שתי תקופות אלו אינן נלקחות בחשבון במניין התקופה להגשת כתב האישום. ומשכך לא נפל דופי במועד הגשת כתב האישום.

אין מקום אפוא להתערב בהכרעת דינו של בית המשפט המחוזי.

ובאשר לעונש. העונש שהוטל על המערער, בהתייחס לעבירות שביצע אינו עונש קל. ברם, לא מצאנו שיש מקום להתערב בו. זאת בשים לב בין היתר לנזק המשמעותי שנגרם למתלונן, לנסיבות ביצוע העבירה ואי קבלת אחריות של המערער על מעשיו.

הערעור נדחה אפוא על שני רכיביו.

המערער יתייצב לשאת בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו ביום 10.10.2023 עד השעה 10:00 בימ"ר קישון, או במקום אחר על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 074-7831077 או 074-7831078.

ניתן

היום, כ"א באלול התשפ"ג (7.9.2023).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1ערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים.
  2. 2שחזור במקום העבירה לא היה תורם לקביעות העובדתיות ולכן אי ביצועו אינו מחדל חקירה מהותי.
  3. 3תקופות החזרת התיק לפרקליטות להשלמת חקירה ותקופת השימוע אינן נלקחות במניין התקופה להגשת כתב האישום, ולכן לא נפל פגם במועד הגשתו.