ע"פ 2834/02 יוסף תכתוק נ. מדינת ישראל

1.לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר שהושת על המבקש ביום 26.03.02 בתיק פלילי 324/01 בבית המשפט המחוזי בחיפה, מפי השופט ר' שפירא.

2.על פי עובדות כתב האישום, הגיע המבקש, על רקע יריבות עסקית בין שתי משפחות, לאזור האטליז של בני משפחת המתלונן, ואיים על אחיו של המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו, בכוונה להפחידו, באומרו שהוא: "מתכנן רצח". למחרת, הגיע המבקש שוב לאותו אטליז, קילל ואיים לפגוע שלא כדין בגופם של בני משפחת המתלונן. כעבור יומיים, קשר המבקש, עם בני משפחתו, קשר לתקוף או לחבול במתלונן. כעבור זמן מה, התפתחה תגרה בין בני משפחת המתלונן ובני משפחת המבקש, במהלכה הוציא המבקש כלי חד מן הטנדר והחל לדקור באמצעותו את בני משפחת המתלונן. כתוצאה מן הדקירות נפצעו אחדים מבני משפחת המתלונן, לאחד מהם נגרם חתך בבית החזה האחורי משמאל, שחדר לבסיס הריאה השמאלית.

3.המבקש הורשע על פי הודייתו בעבירת איומים ובעבירת פציעה וחבלה בנסיבות מחמירות, ונגזר עליו עונש של 6 שנות מאסר, מהן 4 לריצוי בפועל, ושנתיים על תנאי שלא יעבור עבירות בהן הורשע או כל עבירת אלימות מדרגת פשע. כן הורה בית המשפט לנכות מתקופת המאסר 25 ימים בהם היה המבקש עצור בתיק זה. בית המשפט קמא נעתר לבקשת המבקש ועיכב את ביצוע עונש המאסר עד ליום 14.04.02.

4.על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה הגיש המבקש ערעור, בו נטען, כי המבקש הסכים להודות במעשים רק לאחר שהובהר לו כי יושת עליו עונש מאסר בעבודות שירות. כן הוגש ערעור על חומרת העונש.

5.עם הגשת הערעור, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע של גזר הדין עד לשמיעת הערעור בעניין המבקש. בא-כוח המבקש טוען כי המבקש עמד בחלופת המעצר שהוטלה עליו באופן מלא. כן נטען כי קיים סיכוי גבוה כי ערעורו יתקבל לגופו, וכי דחיית הבקשה תסכל את מטרת הערעור.

6.המדינה מתנגדת לבקשה בטענה כי המבקש היה מיוצג עת שהורשע, וכי אין יסוד לטענות לפיהן המבקש הודה בשל הבטחה מצד סניגורו כי יושת עליו עונש קל. עוד טוענת המדינה כי בשל חומרתם של מעשי האלימות בהם הורשע המערער, ולמרות נסיבותיו האישיות, נראה כי סיכויי ערעורו אינם טובים במידה מספקת כדי לדחות את ריצוי העונש.

7.בדיון לפני חזרו בעלי הדין על עיקרי טיעוניהם. לאחר ששמעתי את טיעוני בעלי הדין, ועיינתי בחומר שלפני, לא השתכנעתי כי יש מקום לעכב את ביצוע גזר הדין. העבירות בהן הורשע המבקש הן חמורות מאוד. הוא פצע במעשי האלימות, מספר רב של אנשים, כל זאת תוך שימוש בנשק קר. בנסיבות אלה קיים אינטרס ציבורי באכיפה מיידית של גזר הדין, מה עוד שהמדובר בערעור המכוון בעיקרו כנגד חומרת העונש. שיקולים אלה מנחים כעת בית משפט זה בבקשות לעיכוב ביצוע פסקי דין פליליים על פי ההלכה שנפסקה בפרשת ע"פ 111/99א, שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 241. אומנם טוען בא-כוח המבקש כי המבקש הוטעה על ידי סניגורו בעניין מידת העונש, ולכן הודה בביצוע המעשים, אך אין, לדעתי, בטענה זו כדי לשכנעני לעכב את ביצוע גזר הדין.

אי לכך, הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 7.5.2002 עד שעה 12:00 במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה. הערבויות שנקבעו בבית המשפט המחוזי יעמדו בעינן.

יומן בית המשפט העליון מתבקש לקבוע את הדיון בע"פ 2834/02 בהקדם האפשרי.