פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
2904/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ע' פוגלמן
המערער:
אחמד ג'בארין
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 12.2.07, בת.פ.
5215/06, שניתן על ידי כבוד השופט ע' גרשון
תאריך הישיבה:
ד' בסיון התשס"ז
(21.05.07)
בשם המערער:
עו"ד מוחמד מג'דלה
בשם המשיבה:
עו"ד עמנואל לינדר
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בתחילת שנת 2001 שילח המערער אש במכונית לאחר שסבר כי היא שייכת למי שנחשד על ידו כמשתף פעולה עם שלטונות ישראל. במהלך שנת 2005 הגיע המערער ביחד עם אחרים לבית באום אל פחם שם נהגו ללון תושבי השטחים, והם הציתו שמיכות ומזרונים שהיו בבית וגרמו נזק. מאותו בית נטל המערער מפתחות של מכונית אחרת, ואת זו הסיע עד לבניין העירייה, שם הצית אותה.
בכל אלה הודה המערער, ובעקבות כך הורשע בעבירות של הצתה לפי סעיף 448(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. הודאת המערער בעובדות היתה חלק מהסכם טיעון, מכוחו עתרה המשיבה לגזור לו
16 חודשי מאסר, בעוד שההגנה היתה רשאית לעתור ל-8 חודשי מאסר בלבד.
לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים לעונש, גזר בית המשפט המחוזי למערער 16 חודשי מאסר ו-36 חודשי מאסר על-תנאי.
הערעור מופנה כנגד העונש.
המערער חטא בעבירות שעל חומרתן אין צורך להרבות מלים, תוך שהוא מבקש להטיל את חיתתו על אחרים. ההצתות החוזרות ונשנות שביצע, יש בהן כדי ללמד עד כמה מופלגת היא הסכנה הנשקפת ממנו. על פי השקפתנו, ראוי היה מערער זה לעונש חמור בהרבה מזה שהושת עליו, ונראה כי המשיבה נאלצה להשלים עם תוצאה זו עקב אותם נימוקים שהעלה בא-כוח המערער בפנינו, ובראשם סוגיית דיות הראיות להרשעת שולחו. כך או כך, מצוי העונש בגדר הסכם הטיעון אותו גיבשו הצדדים, וגם מטעם זה לא מצאנו כי הוכחה עילה להתערבותנו.
הערעור נדחה.
ניתן היום, ד' בסיוון
התשס"ז (21.05.07).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט