פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 2948/08 דוד יעקב נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע על פי הודאתו בהחזקת נשק, איומים ומעשה פזיזות ורשלנות לאחר שכיוון רובה לעבר אשתו ובני משפחתה. בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש של עשרים ושבע חודשי מאסר. נקבע כי יש לגזור עונש מחמיר תוך ראיית טובת הכלל לנוכח השימוש בנשק ליישוב סכסוכים.

העובדות

המערער, שהיה בסכסוך ממושך עם אשתו, נטל נשק אישי של בנו החייל ומחסניות כדורים, הגיע לדירת גיסתו וכיוון את הרובה לעבר הפתח, שם עמדו המתלוננת ואחותה. המתלוננת סגרה ונעלה את הדלת, והמערער הניח את הרובה הטעון מתחת לגרם המדרגות ונעלם עד מעצרו בנובמבר 2007.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם חומרת העונש שהושת על המערער, שנדון לעשרים ושבע חודשי מאסר בגין החזקת נשק, איומים ומעשה פזיזות ורשלנות, מצדיקה התערבות בית המשפט לערעורים?

הלכות

  1. 1

    שיקול טובת הכלל, לנוכח האלימות הרבה והשימוש הגובר בכלי נשק ליישוב סכסוכים, מצדיק החמרה בגזירת העונש בעבירות של החזקת נשק ואיומים.

    ״האלימות הרבה המאפיינת את חיינו בשנים האחרונות, והשימוש הגובר בכלי נשק ל״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • החזקת נשק
  • איומים
  • מעשה פזיזות ורשלנות
  • טובת הכלל
  • חרטה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

2948/08

בפני:

כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המערער:

דוד יעקב

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט

המחוזי בתל-אביב, מיום 18.2.08, בת"פ 40364/07, שניתן על ידי כבוד השופט ח'

כבוב

תאריך הישיבה:

ז' בתמוז התשס"ח

(10.07.08)

בשם המערער:

עו"ד שרון שלמה

בשם המשיבה:

עו"ד מיטל בוכמן-שינדל

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

בין המערער לאשתו (להלן: המתלוננת) קיים סכסוך ממושך. בתאריך 15.5.07 נטל המערער את נשקו האישי של בנו החייל, ושתי מחסניות עם כדורים אותן קיבל ממעבידו, ועם כל אלה הגיע לדירת גיסתו שם שהתה המתלוננת ובני משפחה נוספים. כאשר נפתחה דלת הדירה, דרך המערער את הרובה וכיוון אותו לעבר הפתח שם ניצבו המתלוננת ואחותה. המתלוננת מיהרה לסגור את הדלת ולנעול אותה, ובהמשך הזעיקו בני הבית את המשטרה. המערער חזר לבנין בו הוא גר, הניח את הרובה הטעון מתחת לגרם המדרגות, ומאז אבדו עקבותיו עד שנעצר בידי משטרת ישראל בחודש נובמבר 2007.

המערער הודה בעובדות שיוחסו לו, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות של החזקת נשק, איומים ומעשה פזיזות ורשלנות, עבירות לפי סעיפים 144(א), 192 ו-338(5) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בגין כל אלה נדון המערער לעשרים ושבע חודשי מאסר, שתי תקופות של מאסר על-תנאי, וקנס בסך 1500 ש"ח.

בערעור שבפנינו משיג המערער כנגד העונש שהושת עליו, הואיל, ולהשקפתו, החמיר עמו בית המשפט המחוזי החמרה יתרה ומעבר לרמת הענישה הנוהגת. כן נטען, כי לא ניתן משקל הולם להודיית המערער, החרטה שהביע, והעובדה שאירוע מסוג זה לא חזר על עצמו.

אין בידנו לקבל את הערעור, המערער נטל נשק חם, דרך אותו והפנה אותו בתנועת איום כלפי אשתו. זו התנהגות, שגם אם לא עומדת בבסיסה כוונה לגרום חבלה, היתה עלולה להסתיים באסון כתוצאה מרשלנות או היסח דעת. האלימות הרבה המאפיינת את חיינו בשנים האחרונות, והשימוש הגובר בכלי נשק ל"יישוב סכסוכים", חייב את בית המשפט המחוזי לגזור את העונש תוך ראיית טובת הכלל, ועל כן איננו סבורים כי בגזר הדין גלומה חומרה כלשהי המצדיקה את התערבותנו.

הערעור נדחה.

ניתן היום, ז' בתמוז התשס"ח (10.07.08).

המשנה-לנשיאה

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • ע"פ 6989/13חנא פרח נ. מדינת ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1שיקול טובת הכלל, לנוכח האלימות הרבה והשימוש הגובר בכלי נשק ליישוב סכסוכים, מצדיק החמרה בגזירת העונש בעבירות של החזקת נשק ואיומים.