ע"פ 2961/01 לאוניד דאלר נ. מדינת ישראל

השופטת ד' דורנר:

במשך 48 שעות התעלל המערער בן ה37- יחד עם אחר בצעיר בן 23 שהתגורר עם השניים בדירה שכורה בדרום תל-אביב. הם היכו את הצעיר מכות קשות עד כי לא יכול היה ללכת, הובילו אותו במכונית למקום עבודתו כדי שיגבה שם שכר שמעבידו היה חייב לו, וגזלו שכרו זה, בסך 738 ש"ח. לאחר מכן, החזירו אותו לדירה, כלאו אותו, שבו והיכו אותו מכות קשות וכיבו על גופו סיגריות. לבסוף, השניים עשו בו מעשה סדום, אנאלי ואוראלי.

המתלונן הצליח להימלט מן הדירה, ואזי כאשר נבדק נמצאו בו חבלות חמורות - שברים באף, בצלעות, בחוליה בעמוד השדרה, המטומות משקפיים, נפיחות בפנים, סימני חבלה בראש, בבית החזה, באגן ובשוק ימין וכן המטומות חבלות מרובות בגפיים ופצעי כוויות.

בשל מעשים אלה, הודה המערער בגדר הסדר טיעון בעבירת תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, דרישת נכס באיומים, כליאת שווא ומעשה סדום בנסיבות מחמירות.

בגדר הסדר הטיעון הוסכם כי התביעה תבקש לגזור על המערער 10 שנות מאסר ואילו המערער יהיה חופשי לטעון לעונש קל לפי הבנתו.

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בפניו עמד המערער לדין גזר עליו 11 שנות מאסר, מתוכן 10 שנים לריצוי בפועל. כמו כן, הופעל באורח חופף מאסר על-תנאי של שמונה חודשים.

הערעור מופנה כלפי עונש המאסר. המערער טען כי בעת ביצוע המעשים הפליליים הוא היה שיכור, כי המעשים הפלילים לא בוצעו ברציפות והמתלונן יכול היה לבקש עזרה, כי הוא עולה חדש שנקלע למצב כלכלי קשה, וכי העונש החמור אינו נותן תקווה לשיקומו.

לא נוכל לקבל טענות אלה.

בפנינו מסכת עבירות חמורה ביותר. למעשה יש כאן סדיזם לשמו, תופעה המחייבת ענישה מחמירה ומרתיעה. לא מדובר כאן בעבירת מין בלבד, אלא בעבירת מין שבוצעה במסגרת התעללות כללית במטרה להשפיל את הקורבן.

ההתייחסות לבחור הצעיר שהתגורר בחברת השניים הייתה כאל חפץ שנועד לספק את יצריהם של השניים ואת התוקפנות שבהם.

העונש שהוטל על המערער אינו קל אך הוא הולם את הפשעים שביצע. אם נוסיף לאמור לעיל את עברו הפלילי, הכולל גם עבירות אלימות ועונש של מאסר על-תנאי בר הפעלה, הרי ברי כי אין מקום להקל בעונשו.