ע"פ 2966/99 אפרים יעיש נ. מדינת ישראל

המערער ביקש מהשופטת (השופטת כוחן) לפסול עצמה מלדון בעניינו. הבקשה נדחתה. מכאן הערעור שבפני. דין הערעור להידחות. עיקר טענותיו של המערער מכוונות כנגד החלטות שונות שנתקבלו במהלך המשפט. כך, למשל, מלין המערער על כך שהשופטת הפסיקה את החקירה הנגדית שניהל בטרם זו הסתיימה; הוא מלין על כך שהרישום בפרוטוקול אינו משקף את ההתרחשויות בבית המשפט; הוא מערער על כך שעם עזיבתו את אולם בית המשפט, המשיכה השופטת לנהל את המשפט בהיעדרו. טענות אלה מכוונות כולן כנגד חוקיות ההחלטות שנתקבלו בבית המשפט. אין בהן כדי להוות עילה לפסילת השופטת. אפילו כל החלטותיה אלה שגויות הן - ואיני נוקט בעניין זה כל עמדה לגופה - אין בכך כדי להביא לפסילתו של בית המשפט. ממשיך המערער וטוען - על רקע החלטות האמורות - כי בית המשפט החליט מראש להרשיעו. טענה זו משקפת את תחושתו הסובייקטיבית של המערער. אין לה כל עיגון במציאות האובייקטיבית.

מטעמים אלה, דין הערעור להידחות.