ע"פ 299-23 ע"פ 299-23

לפנַי ערעור לשם עיכוב ביצוע מועד ריצוי עונש מאסר בן 42 חודשים שהושת על המערער בבית משפט השלום בבאר שבע (השופט ר' סולקין) מיום 28.12.2022 בת"פ 53195-10-19, לאחר שבקשתו לעיכוב הביצוע נדחתה על ידי בית משפט השלום ועל ידי בית המשפט המחוזי (השופט י' עדן) ביום 8.1.2023 בערעור שהגיש (ע"פ 11946-01-23) על החלטת בית משפט השלום.

בקליפת האגוז, המערער הורשע בעבירת החזקת סמים שלא לצריכה עצמית לאחר שנמצא ברכבו מגוון סמים מסוכנים אסורים. המערער מיקד את טיעוניו הן בערכאות הקודמות והן לפנַי בטענה לגבי אי חוקיות החיפוש ברכבו ובמשקל שיש לתת לראיות הנסיבתיות על פיהן הורשע. על כך הוסיף את העובדה שהוא התייצב לכל הדיונים שהתקיימו בעניינו והוא הצטייד בערבויות כבדות ומספיקות כדי להבטיח את התייצבותו למשפטו. הוא אפילו התייצב לריצוי עונשו משחלף המועד להתייצבותו כאשר טרם ניתנה החלטה סופית על עיכוב ביצוע העונש.

דין הערעור להידחות.

לעת הזאת סיכויי הערעור מהווים רק שיקול אחד מתוך מכלול שיקולים שיש לקחתם בחשבון. השיקולים הנוספים הם משך תקופת המאסר שהושתה; חומרת העבירה בה הורשע; נסיבות ביצוע העבירה; נסיבותיו ועברו הפלילי של המערער; המסוכנות הנשקפת ממנו; ועוד. אומר רק לגבי סיכויי הערעור, כי לא יכולה להיות מחלוקת כי לפי סעיף 28(ב)(1) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, יש לשוטר סמכות לחפש סמים בכל רכב אם החיפוש דרוש לצורך קיום הפקודה, וכי אף לדעה המחמירה בפסק הדין בעניין זייצב (רע"פ 3199/20 זייצב נ' מדינת ישראל (12.8.2021)) מקרה זה נכנס לגדרו של אותו סעיף. שאלת ביצוע החיפוש ללא הצטיידות בצו שיפוטי, שעה שהיה בידי המשטרה מידע מקדים על אודות הובלת הסמים ברכב, היא שאלה שניתן לה לכאורה, ומבלי לומר דברים נחרצים, מענה הולם הן בבית משפט השלום והן בבית המשפט המחוזי.

בנוסף על האמור, במקרה זה למערער הרשעות קודמות ובתוכן הרשעה בעבירת נהיגה תחת השפעת סמים וכן הרשעה בעבירות סמים בגינן נגזרו עליו 30 חודשי מאסר; כמות הסמים שנמצאו בחזקתו של המערער משמעותית; ועונש המאסר שהושת הוא למשך תקופה לא קצרה. על כן במכלול הנסיבות איני רואה שיש מקום להתערב בהחלטותיהן של הערכאות קמא.

הערעור נדחה.