ע"פ 299/98 רפאל דבוש נ. מדינת ישראל

1.בשל הרשעתם במעשי עבירה רבים של קשירת קשר לפשע, התפרצויות, גניבה בידי מורשה, גניבה והיזק לרכוש בזדון, השית בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו על המערערים את העונשים כדלקמן: על המערער בע"פ 299/97 ארבע וחצי שנות מאסר בפועל ועוד שנתיים על תנאי; על המערער בע"פ 51/98 שלש שנים וחצי מאסר בפועל ו18- חדשי מאסר על תנאי, ועל המערער בע"פ 190/98, הצעיר שבחבורה, שנתיים ומחצה בפועל ועוד שנה אחת מאסר על תנאי. כמו כן חוייבו המערערים בתשלום פיצוי למתלוננים. הערעורים שלפנינו סבים על חומרת העונש.

2.המערערים שימשו כמאבטחים בתעשיה האוירית. המערער הראשון היה אחראי לוגיסטיקה ותעסוקה. המערער השני שימש כראש משמרת. המערער השלישי שימש כעוזרו של המערער הראשון בעבודות תחזוקה. מכח תפקידם עסקו המערערים באבטחת מתקני התעשיה האוירית, סינון בטחוני של הבאים לבקרה וביצוע סיורים היקפיים במקום. מתפקידם היה למנוע התפרצויות וגניבות במקום, ולקיים סיורים כאשר נתקבלה התראה באחד המשרדים.

המערערים ביצעו שורה ארוכה של התפרצויות במשרדים שעליהם היו ממונים, פרצו דלתות וכספות, גם על ידי קידוח במקדחים ושימוש באמצעי פריצה, וגנבו סכומי כסף ניכרים ומכשירי וידאו. העבירות בוצעו במשך תקופה משמעותית ובדרך מתוחכמת, תוך מעילה באימון שניתן בהם ובהצהרות הנאמנות שחתמו. באחד המקרים הוצאו מסמכים סודיים מאחת הכספות והופקרו. רק מקצת משלל הגניבה הוחזר.

3.המקרים שלפנינו הם חמורים ביותר והשופט המלומד נתן משקל רב לחומרתם, לאינטרס הציבור ולמעילה באימון שניתן במערערים. הוא דירג את העונשים שהוטלו על המערערים לפי חומרת העבירות, החלק של כל אחד מהמערערים וגילם.

הסניגורים המלומדים שטענו למרשיהם כל שניתן היה לטעון ומעבר לכך, לא שכנעונו שהשופט המלומד שגה בגזרי הדין שהושתו על המערערים. עיינו גם בתסקירי שירות המבחן שהוגשו לנו, ונתנו דעתנו לנסיבותיהם האישיות של המערערים, לרבות קשייהם הכלכליים של המערערים הראשון והשני, והשפעת העונש על מצבם האישי. המדובר באנשים נורמטיביים שמכל בחינה אחרת לא נמצא בהם כל דופי עד לביצוע המעשים שבהם הורשעו, והתדרדרותם היא אכן מצערת. אין אנו סבורים גם בהתחשב בכל אלה שהעונשים שהוטלו על המערערים מצדיקים את התערבותנו. גם לא מצאנו ממש בטענות שהועלו לפנינו לגבי שיעור הפיצוי שהושת על כל אחד מהמערערים.

לא בקשנו את תשובת המדינה לערעורים שלפנינו, ואנו דוחים אותם.

ניתן היום כח באדר תשנ"ח (26.3.98).

המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת

ה ח ל ט ה

בהסכמת המדינה יחלו המערערים לרצות את עונשם ביום 20.4.98. בתאריך זה על המערערים להתייצב לריצוי עונשם עד השעה 10.00 בבוקר במזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו. הערבויות שניתנו בעינן תעמודנה.