ע"פ 3-23 ע"פ 3-23

1.לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד שניתנה בבקשה 6 בעתפ"ב 56278-09-22 ביום 29.12.2022 (השופט ע' דרויאן-גמליאל). הערעור הוגש כערעור בזכות יחד עם בקשת המערער לעכב את ביצועו של צו ההריסה שנדון על ידי הערכאות קמא.

2.ערעור זה תוקף את החלטתו של בית המשפט המחוזי שלא ליתן עיכוב ביצוע לצו הריסה מנהלי אשר הוצא נגד המערער לפי סעיף 221 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק), וכן את דחיית טענתו של המערער בדבר פקיעתו של הצו.

3.החלטתו הראשונה של בית המשפט המחוזי היא בגדר "החלטה אחרת" ולא בגדר "פסק דין" – ועל כן אינה ניתנת לערעור בזכות (ראו: סעיף 254ט(ט) לחוק).

4.באשר לדחיית טענתו של המערער בדבר פקיעתו של צו ההריסה – בהחלטתו מיום 7.11.2022 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה להארכת מועד להגשת ערעורו של המערער מפאת האיחור אשר חל בהגשת הערעור ובד-בבד מחק את הערעור וביטל את עיכוב הביצוע שעמד אז בתוקף. לפיכך, בדין דחה בית המשפט את טענותיו של המערער בדבר פקיעתו של הצו בהתבסס על האמור בסעיף 222ב לחוק. מכל מקום, דחיית טענתו של המערער בהחלטה מושא הערעור גם היא בגדר החלטת ביניים בהליך פלילי; וגם אילו ניתן היה, בדוחק רב, לראות בהחלטה זו חלק מפסק הדין אשר ניתן על ידי בית המשפט המחוזי ביושבו כערכאת הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, לא ניתן היה לערער עליה לבית משפט זה "בגלגול שלישי" אלא לאחר קבלת רשות מיוחדת.

5.אשר על כן, ההליך שלפניי אינו ההליך הנכון (ראו והשוו: ע"פ 7761/20 פרג' נ' מנהל היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה (2.12.2020)) ודינו להימחק על הסף. לא ראיתי לנכון להתייחס לערעורו של המערער כאל בקשת רשות ערעור לנוכח סיכוייו הקלושים לגופם של דברים; ומכל מקום, משבחר המערער, מטעמים השמורים עמו ובהיותו מיוצג על ידי עורך דין, להניח לפנינו ערעור, חלף בקשת רשות ערעור, עליו לשאת בתוצאות.

6.אשר על כן, אני מורה על מחיקת הערעור ועל מחיקתה של הבקשה הנלווית לעיכוב ביצוע.