ע"פ 3003/11 רמי עודה נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בתאריך 18.5.10, בשעת לילה מאוחרת, הגיע המערער מלווה בריאן גנאים ואחרים לאולם שמחות באור-יהודה. הם פגשו שם את ווסים עיסא ושאלו אותו היכן נמצא אחיו – מחמד. בהמשך, כפו על ווסים להילוות אליהם, ומשלא איתרו את מחמד שבו לאולם וזמן קצר לאחר מכן הגיע לשם מחמד רכוב על אופניו. או אז התנפל המערער עליו, וביחד עם אחרים הלמו בו באגרופיהם ובעטו בו בכל חלקי גופו. בתום כל אלה ניסו המערער וריאן להסתלק מהזירה עם רכב, אולם הם נלכדו על ידי מחמד ואחרים שהתקהלו במקום.

בגין אירועים אלה יוחסו למערער עבירות של איומים ותקיפה הגורמת חבלה, לפי סעיפים 192 ו-380 בשילוב עם 382(1) לחוק העונשין, ובעבירות אלו הורשע לאחר שהודה בעובדות המפלילות שיוחסו לו. על כך נדון המערער לשנת מאסר, שנה מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את מחמד בסכום של 7,000 ש"ח. להשלמת התמונה נוסיף, כי הנאשם האחר בתיק, ריאן גנאים, נדון ל-5 חודשי מאסר בהם ישא בדרך של עבודות שירות, 9 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב בפיצוי בסכום של 3,000 ש"ח.

המערער מבקש כי נקל ברכיב המאסר שבגזר-הדין נוכח עברו הנקי, קבלת האחריות למעשיו, היותו אדם שאינו אלים מטבעו, והעובדה שהוא נשא בתקופת מעצר שלאחר זמן מה הומרה במעצר בית.

אין בידינו להיעתר לערעור. המערער חטא באלימות חמורה וקשה. הוא וחבריו אילצו את ווסים להצטרף אליהם שלא מרצונו, ולאחר ששבו מחיפושיהם אחרי מחמד, הם פגשו אותו ליד אולם השמחות. בשלב זה הם תקפו אותו בשצף קצף, ומותר להניח שרק בדרך נס לא הסתיים אירוע זה בתוצאות קשות פי כמה. על אלימות מסוג זה נכון היה לדון את המערער למאסר ממש, ולא שוכנענו כי בית המשפט המחוזי הפריז לחומרה בתקופה אותה גזר.

הערעור נדחה.

המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי תל-אביב, ביום ח' בתמוז התשע"א (10.7.2011), עד השעה 10:00.