פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 3013/06
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת ד' ברלינר
המערער:
צבי לוין
נ ג ד
המשיב:
מדינת ישראל
ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי
בחיפה מיום 26/02/2006 בתיק פ 4064/05 שניתן על ידי כבוד השופטת ב' בר זיו
תאריך הישיבה:
כ"א בתמוז התשס"ו
(17.07.06)
בשם המערער:
עו"ד טל ענר
בשם המשיב:
עו"ד יאיר חמודות
פסק-דין
השופטת ד' ברלינר:
א.בתאריך 27.12.04 נהג המערער במשאית בכביש 4 מכיוון צפון לדרום. המערער התקרב לצומת מרומזר כשהוא נוהג במהירות 82 קמ"ש הגם שהמהירות המותרת במקום היא 70 קמ"ש. המערער עקף רכב שלפניו, ונכנס לצומת כשהאור ברמזור בכיוון נסיעתו – אדום.
רק בהיותו קרוב לצומת הבחין ברחל מגרשווילי (להלן – המנוחה ) שחצתה את הכביש באור ירוק. המערער פגע במנוחה עם חזית רכבו וגרם למותה.
רשיונו של המערער לא היה בתוקף בזמן מעשה.
כתב האישום בתיק זה יחס למערער מלכתחילה עבירת הריגה. לאחר שמיעת הראיות הרשיע בית המשפט את המערער בגרימת מוות ברשלנות וכן בעבירות התעבורה הנלוות. על המערער הוטלו העונשים הבאים: שנה אחת מאסר בפועל, שנה אחת מאסר על תנאי, וכן 8 שנות פסילה.
מלכתחילה, הוגש הערעור בתיק זה על-ידי המערער עצמו שטען רק לענין הפסילה. מאוחר יותר, הוגשו נימוקי ערעור נוספים על-ידי הסנגוריה הציבורית וכרגע העתירה היא גם לקיצור תקופת המאסר.
ב.לא מצאנו ממש בערעור זה ודעתנו היא כי בית משפט קמא לא החמיר עם המערער. העובדות בתיק זה הן קשות וחמורות במיוחד. המערער עבר בנהיגתו על כל לאו אפשרי בתחום הנהיגה: נהיגה במהירות בלתי סבירה, נהיגה בזמן פסילה, והחמור מכל כניסה לצומת באור אדום.
כניסה לצומת באור אדום היא בבחינת "אבי אבות הטומאה" כשמדובר בנהיגה. אין מדובר ברשלנות שעניינה שבריר שניה של חוסר תשומת לב, אלא בפעולה מודעת ומכוונת שניתן וצריך היה להימנע ממנה. מדינת ישראל נלחמת מלחמת חורמה בתאונות הדרכים, לרוע המזל ללא הצלחה. אין לך יום שבו לא גובים הכבישים קורבנות חינם, והמקרה הנוכחי הוא דוגמא נוספת לאותן טרגדיות מיותרות.
טיבם של עבריינים בתחום תאונות הדרכים שהם אנשים נורמטיביים המתפקדים למופת בכל מישורי חייהם האחרים, והמערער אינו חריג בהיבט זה.
אלא שכנגד הנורמטיביות שבאורח חייהם של הנאשמים, עומדים חיי אדם שקופחו, וראויים אלה למתן ביטוי הולם. בתי המשפט ובמיוחד בית משפט זה, אמורים ומצווים לעשות כל אשר לאל ידם כדי להטמיע נורמות של הקפדה על נהיגה זהירה.
התערבות בענישה במקרה זה, כאשר מדובר כאמור בהפרה רבתי של חוקי התעבורה, שלא לדבר על כללי זהירות בסיסיים, עלולה לשדר מסר הפוך, ולכך אין מקום.
הערעור נדחה.
ניתן היום, כ"א בתמוז התשס"ו
(17.07.06).
ש ו פ ט ש
ו פ ט ש ו פ ט ת