פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 3024/97 מימוני מאיר נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · ערעור על חומרת העונש בגניבת רכבערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי בתפ"ח/בת.פ. 150/95

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת עונשו של מי שגנב שש עשרה מכוניות ביחד עם אחרים ומכרן למשחטת רכב. נקבע כי מדובר בעבירות חמורות שמניען תאוות בצע, וכי יש להחמיר בענישה גם לשם הרתעת הרבים. העונש נמצא מאוזן, בשקלול גילו הצעיר של המערער והמלצת שירות המבחן מחד והרשעותיו הקודמות מאידך.

העובדות

המערער נידון לשבע שנות מאסר, מתוכן חמש שנים בפועל, ולשלילת רישיון נהיגה לשלוש שנים. ההרשעה נבעה מגניבת שש עשרה מכוניות בשיתוף אחרים ומכירתן למשחטת רכב, וממספר ניסיונות גניבה נוספים. הסניגור טען לניסיון החיים של המערער לחדול מעבריינות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להקל בעונשו של מי שהורשע בגניבת שש עשרה מכוניות ובניסיונות גניבה נוספים, לנוכח ניסיונו לחדול מעבריינות ולתקן את דרכו?

הלכות

  1. 1

    עבירות גניבת רכב המבוצעות לצורך תאוות בצע הן מסוג הרעות החולות, וראויות לענישה מחמירה שתשמש גם להרתעת הרבים.

    ״העבירות אותן ביצע המערער הינן מסוג הרעות החולות שפגיעתן היומיומית בפרט ובכלל הפכה לבלתי נסבלת״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בית המשפט שקל לקולא את גילו הצעיר של הנאשם והמלצת שירות המבחן, ולחומרה את הרשעותיו הקודמות בעבירות רכוש, ולא מצא מקום להתערבות בעונש.

    ״העונשים שנגזרו על המערער נראים לנו מאוזנים ולא מצאנו טעם להתערב בהם״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • משחטת רכב
  • הרתעת הרבים
  • שירות המבחן
  • שלילת רישיון נהיגה
  • מאסר בפועל

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ 3024/97

בפני:

כבוד השופט א' מצא

כבוד

השופט י' קדמי

כבוד

השופטת ט' שטרסברג-כהן

המערער

:

מאיר

מימוני

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור

על פסק דין

בית המשפט

המחוזי בירושלים מיום 9.3.97

בת.פ. 150/95 שניתן על ידי

כבוד השופט צ' כהן

תאריך הישיבה:

כט' באייר תשנ"ח (25.5.98)

בשם

המערער : עו"ד אריאל עטרי

בשם

המשיב ה: עו"ד אתי כהנא

בשם שירות המבחן: גב' זהבה מור

פ ס ק - ד י ן

בשל גניבתן, בשיתוף עם אחרים, של שש עשרה מכוניות ומכירתן לבעלי משחטת רכב בכפר דורא, ומספר בלתי ידוע של ניסיונות לגניבתן של מכוניות נוספות, נידון המערער לשבע שנות מאסר, מתוכן חמש שנים מאסר בפועל, ולשלילת רישיון הנהיגה לתקופה של שלוש שנים. בערעורו על חומרת העונש קיווה הסניגור לשכנענו כי המערער ראוי היה להתחשבות גדולה מזו שהתחשב בית המשפט המחוזי בניסיונו של המערער, עוד לפני שנלכד וכן לאחר שנאסר, לחדול מן העבריינות ולתקן את דרכו.

לא ביקשנו מן המדינה להשיב על הערעור. העבירות אותן ביצע המערער הינן מסוג הרעות החולות שפגיעתן היומיומית בפרט ובכלל הפכה לבלתי נסבלת. מי ששולח ידו בעבריינות חמורה זו, שמניעה היחידי הוא תאוות בצע כסף, ראוי להיענש בחומרה שיהיה בה גם משום הרתעת הרבים. בגזרו את עונשו של המערער נתן בית המשפט המחוזי ביטוי נאות למגמה זו, מבלי שזנח שיקולים אחרים, כמו גילו הצעיר של המערער והמלצת שירות המבחן, מחד, והרשעותיו הקודמות של המערער בעבירות רכוש, מאידך. העונשים שנגזרו על המערער נראים לנו מאוזנים ולא מצאנו טעם להתערב בהם.

הערעור נדחה.

ניתנה היום, כט' באייר תשנ"ח (25.5.98).

ש ו פ ט ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97030240.

F02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1עבירות גניבת רכב המבוצעות לצורך תאוות בצע הן מסוג הרעות החולות, וראויות לענישה מחמירה שתשמש גם להרתעת הרבים.
  2. 2בית המשפט שקל לקולא את גילו הצעיר של הנאשם והמלצת שירות המבחן, ולחומרה את הרשעותיו הקודמות בעבירות רכוש, ולא מצא מקום להתערבות בעונש.