ע"פ 3049/17 אלימלך בראון נ. מדינת ישראל

אין בדעתי לחזור על השיקולים הצריכים לצורך עיכוב ביצוע בהתאם להלכת שוורץ .

לא אכחד שעומדת בפני המבקש משוכה גבוהה מבחינת סיכוי הערעור. המבקש הדגיש בשלב זה את עדותו של זילבר הנזכרת בסעיף 24 להכרעת הדין, אך דומה כי לא נזכרת בהמשך בפרק הדיון בערכאה של בית המשפט קמא, וכן את גילו של המתלונן, שנתברר כמעל גיל 16.

על פניו נראה כי בית משפט קמא השתית את הכרעת דינו על ממצאי מהימנות לגבי המתלונן ולגבי המבקש. בהיבט זה, דומה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. עם זאת, בסופו של יום, בהינתן הזמן הרב שחלף ממועד הגשת התלונה ועד הגשת כתב האישום ועד הכרעת הדין, איני סבור כי יגרע חלקו של הציבור אם יעוכב רכיב המאסר בפועל בפסק הדין ויינתן למבקש יומו בערכאת הערעור כשהוא עדיין משוחרר.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומורה על עיכוב רכיב המאסר בפועל.

כל ההגבלות והתנאים והביטחונות יישארו על כנם. בנוסף יחתום המבקש על התחייבות אישית וכן תינתן ערבות צד ג' בסך מאה אלף ₪ להבטחת התייצבותו של המבקש לערעור ולמאסר ככל שיישאר על כנו, וזאת על ליום 23.4.2017 בבית המשפט המחוזי בירושלים.

היומן יקבע מועד לדיון קרוב לאחר הפגרה.