ע"פ 3054/07 ארז בן עמי נ. מדינת ישראל

השופט י' אלון :

1.

בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער, לאחר שמיעת הראיות, בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, סחיטה בכוח, סחיטה באיומים וגרימת היזק בזדון. דינו נגזר למאסר בפועל של תשעה חודשים, מאסר על תנאי של שלושה חודשים והוא חוייב לפצות את המתלונן ב-10,000 ש"ח.

בפנינו ערעורו על גזר הדין.

אלה המעשים אשר בביצועם הורשע:

המתלונן, ספר במקצועו, שכר מחמותו של המערער חנות שתשמש לו כמספרה. העסקים לא התנהלו כמצופה, הוא נטש את המושכר מבלי לשלם למשכירה חוב דמי שכירות של 5,000 ש"ח, ועבר לעבוד במספרה אחרת. משלא שילם לחותנת את חובו, נכנסו המערער ביחד עם אחר למספרה החדשה בה עבד המתלונן, טרקו בעדם את הדלת בכוח ודרשו ממנו במפגיע לשלם את החוב לאלתר. המתלונן המבוהל אמר שאין ברשותו כסף וביקשם לאפשר לו לטלפן לאשתו שתביא עמה כסף.

משהבחין המערער כי המתלונן מחייג למשטרה, חטף מידו את מכשיר הטלפון, הטיחו ברצפה ושבר אותו, התנפל על המתלונן והיכה בפניו ובצלעותיו, תוך דרישה כי ישלם מיד את החוב. המתלונן ניסה ליטול מספריים לגונן על עצמו. בתגובה הרים המערער את חולצתו, כשהוא מראה למתלונן כי הוא נושא אקדח, תוך שהוא מאיים עליו באומרו: "אני יורה בך אם תיגע בי". כשיצא מהמקום הוסיף המערער ואיים על המתלונן כי: "מעכשיו אנחנו יודעים איפה אתה גר, איפה האשה שלך ואיפה הילדים שלך", ודרש כי ישלם את מלוא החוב עד למחרת היום.

למחרת היום, מתוך הפחד שנתקף בו, שילמה אשת המתלונן לחמותו של המערער 1,000 ש"ח. למתלונן עצמו נגרמו עקב התקיפה חבלות בפניו ובחזהו.

2.

בהודעת הערעור ובטיעוניו על פה עמד בא כוח המערער על נסיבות חייו האישיות והמשפחתיות של המערער, המצדיקות לטעמו הקלה בעונשו. עברו של המערער חף מפלילים, מהלך חייו נורמטיבי לחלוטין והמעשים שהורשע בהם היו מעידה חד פעמית. הוא נשוי (לבתה של משכירת המספרה) ואב לשלושה ילדים. אצל בנו בן השלוש נתגלה גידול תוך גולגלתי, וחומרת מצבו נתבהרה למערער ולרעייתו ימים ספורים בטרם ביצע המעשים המיוחסים לו. הרקע לביצוע המעשים, כך הסניגור, נבע ממצב המצוקה הרגשי והמשפחתי הקשה שנקלעה אליו עקב כך משפחת המערער. הליכי המשפט, גזר הדין ואימת המאסר דרדרו את המערער למצב נפשי קשה.

הוא מוסיף ומפנה לתסקיר שרות המבחן אשר בא בהמלצה להסתפק בהטלת עבודות של"צ, שכן לדעת שרות המבחן ההליכים המשפטיים שננקטו נגד המערער מהווים כשלעצמם גורם מרתיע ומשמעותי עבורו.

3.

לא מצאנו ממש בטענות הסניגור, שכן בעבירות שעבר המערער ובמעשים שנעשו על ידו, באים לידי בטוי אלימות ובריונות בלתי נסבלים, שהאוחז בהם ראוי לעונש חמור באופן ניכר מהעונש שנגזר עליו.

המערער, תוך עשיית דין לעצמו, נכנס בצהרי יום לחנותו של המתלונן בטבורה של עיר, כשהוא חמוש באקדח ולצידו אדם נוסף. הוא מתנפל בחמת זעם על המתלונן, מכה וחובל בגופו, מאיים על חייו ועל חיי משפחתו – והכל לצורך גביית חוב של חמותו בסכום של 5,000 ש"ח. משהעז המתלונן לנסות ולהזמין את המשטרה, מנפץ המערער את מכשיר הטלפון. הטרור והפחד שאחזו במתלונן מצאו ביטוי קשה בעדותו בפני בית המשפט קמא.

חסד עשה בית המשפט קמא עם המערער, כאשר על אף החומרה הקשה עד למאוד של מעשיו אלה הסתפק במידת הדין שמדד לו, וזאת לאחר ששקל כל שיקול אפשרי לקולת עונשו ונהג בו במידת הרחמים מעבר לאיזון שנתבקש במכלול הנסיבות והשיקולים. לא מצאנו מקום או טעם להוסיף ולהקל עם המערער מעבר לכך.

על כן – אנו דוחים את הערעור.

המערער יתייצב לתחילת ריצוי עונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים ביום 11.11.07 עד לשעה 10:00.