ע"פ 3105/06 יצחק זוזיאשווילי נ. מדינת ישראל

1.

בפרשת הירצחו של השופט עדי אזר ז"ל, תועדו חקירותיו של עד המדינה בווידיאו. המבקש עתר כי יתאפשר לו לעשות שימוש בצילומי החקירה, אותם הוא מבקש לשלב בסרט תיעודי. לכך התנגדה המשיבה, הואיל ולגישתה המבקש לא הציג טעמים אשר יצדיקו את הפרסום, הכרוך גם בפגיעה בפרטיותו של עד המדינה וחשיפה של דרך פעולה של המשטרה.

2.

סעיף 13

לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002 (להלן - חוק חקירת חשודים) קובע את נקודת המוצא לדיון מסוג זה, והיא כי " המפרסם תיעוד חזותי או קולי של חקירה, כולו או חלקו, בלא רשות בית משפט, דינו - מאסר שנה ". בית משפט זה דן באיזון הערכים הנדרש בין הצורך להבטיח את פומביות הדיון ושקיפות ההליך הפלילי לציבור, לבין אינטרסים נוגדים אשר מגולמים בהוראותיו של סעיף 13. לעניין זה נקבע כי בשלב שלאחר תום הדיון בתיק:

"שיקול פומביות הדיון מקבל משקל מיוחד, כאשר אל מולו ניצב אינטרס ההגנה על הפרטיות של הגורמים המעורבים בחקירה, והשפעת גורם זה על האפקטיביות של חקירות משטרתיות דרך כלל, מבחינת שיתוף פעולה של נחקרים פוטנציאליים עם גורמי החקירה. שיקולי הצורך בהגנה על תקינות ההליך השיפוטי התקפים בטרם הכרעה שיפוטית שוב אינם מהווים גורם בעל משקל בנקודת זמן זו" (ע"פ 10994/08 מדינת ישראל נ' תורג'מן בפסקה 54 לפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה

(טרם פורסם, 14.5.09)).

3.

במקרה הנוכחי גובר עקרון פומביות הדיון על האינטרסים הנוגדים, ודין הבקשה להתקבל. תוכן חקירתו של עד המדינה, כמו-גם זהותו, נודעו בציבור זה מכבר. אף שעד המדינה הביע את התנגדותו לפרסום – באמצעות המשטרה – הרי שפרסום הקלטות לא יוסיף מידע אודותיו או יחריף את הסכנה לפגיעה בפרטיותו. יתרה מכך, המבקש התחייב לטשטש את פניו של עד המדינה בקלטות, ובכך די כדי לצמצם את הפגיעה בפרטיות. מנגד, הצגת הקלטות עשויה לשפוך אור על אופי החקירה והתנהלות המשטרה, ולהעמידן במבחן הביקורת הציבורית. להשקפתי שיקול זה מכריע את הכף, ולכך אוסיף כי בנסיבות חקירתו של עד המדינה, לא מתעורר חשש כי הפרסום יפגע בשיטות חקירה חסויות, שהרי על אותן שיטות היה ניתן לעמוד גם מתוך עיון בתמלילים.

לסיכום, המבקש יהיה רשאי לשדר קטעים מקלטות חקירתו של עד המדינה, בכפוף לטשטוש פניו, קולו ופרטים מזהים אחרים שלו.