בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 311/03
בפני:
כבוד השופט א' מצא
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערערת:
אירינה רטיאני
נ
ג
ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
מיום 28.10.02 בפ"ח 5218/99 שניתן על-ידי כבוד סגנית הנשיא ש' סירוטה והשופטים א' טל וע' בנימיני
תאריך הישיבה:
ד' באלול תשס"ג
(1.9.03)
בשם המערערת:
עו"ד ג' ג'בארין
בשם המשיבה:
עו"ד ד' ברלינר
פ ס ק - ד י ן
הערעור איננו מצריך תשובה.
המערערת הורשעה, על סמך הודאתה בעובדות, בארבע פרשיות של שלילת כושר התנגדות לשם ביצוע עבירה, בניגוד לסעיף 327 לחוק העונשין. הרשעתה בעבירות אלו התבססה על הודייתה כי פיתתה ארבעה מתלוננים שונים להגיע למקום שבו התגוררה, שם השקתה אותם בקפה מהול בכדורי שינה. בשלושה מן המקרים גנבה המערערת מן המתלוננים הרדומים כסף ופרטי רכוש אחרים. באחד מאלה גנבה המערערת את מכוניתו של המתלונן, שאותה מכרה בשלב מאוחר יותר. את המתלוננים הרדומים העבירה במונית למקומות שונים, שם זנחה אותם לנפשם. בשל מעשיה הנוספים הורשעה המערערת גם בעבירות גניבה, גניבת רכב וסחר ברכב גנוב. בנוסף נמצאה המערערת אשמה בעבירות של קבלת דבר במרמה, הן בשל שימוש בכרטיסי אשראי גנובים והן בשל זיוף ושימוש בשיקים שתלשה מפנקס השיקים של מעבידתה, אשה ישישה שבה טיפלה.
בשל הרשעתה בכל העבירות האמורות גזר בית-המשפט המחוזי על המערערת שבע שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי. כמו-כן הפעיל נגדה בית המשפט, במצטבר, שנת מאסר על תנאי, שהוטלה על המערערת על-ידי בית-משפט השלום בעקבות הרשעתה בעבירות דומות של שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה.
איננו סבורים כי העונש שנגזר על המערערת חמור במידה שתצדיק את התערבותנו. למערערת נסיבות אישיות לא קלות; היא חוותה בעבר את מות בעלה בתאונת דרכים שהתרחשה לנגד עיניה, ולבית-המשפט המחוזי הוגשה חוות-דעת פסיכיאטרית המעידה על מצבה הנפשי ונזקקותה לטיפול נפשי. נראה לנו, שבקביעת העונש שנגזר עליה ניתן משקל גם לנסיבותיה האישיות. עם זאת ברור שמטרת הענישה במקרה הנדון הייתה ליתן ביטוי לחומרה המופלגת של המעשים, שבוצעו חרף מאסר על תנאי עומד ותלוי נגדה, ושחלקן בוצעו בהיותה משוחררת בערובה בעקבות האשמתה בחלק אחר של העבירות.
הערעור נדחה.
ניתן היום, ד' באלול תשס"ג
(1.9.03).
ש ו פ
ט ש ו פ
ט ש ו פ ט