ע"פ 3115/15 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט ס' ג'ובראן :

בתאריך 16.7.2014 המערער הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של כניסה ושהייה בלתי חוקית בישראל, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל ) ; מעשה סדום לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ; ואינוס, לפי סעיף 345(ב)(3) לחוק העונשין. בגין עבירות אלה, המערער נידון ל- 10 שנות מאסר בפועל; 24 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירת מין מסוג פשע ; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירת מין מסוג עוון; ו-6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירות לפי חוק הכניסה לישראל.

הערעור מכוון כנגד חומרת העונש. נטען, כי בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה שחורג במידה קיצונית מהעונשים המוטלים, בדרך כלל, בנסיבות דומות, ובתוך כך חרג ממצוות המחוקק לשקף את הענישה הנוהגת – ולא ענישה חמורה ממנה. כמו כן, נטען כי מיקומו של המערער בתוך המתחם שנקבע אינו משקף את מכלול הנסיבות לקולה במתקיימות בעניינו.

לאחר עיון בגזר דינו של בית המשפט המחוזי ובנימוקי הערעור, ולאחר שמיעת הצדדים בפנינו, הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות. אין להכביר במילים על אכזריותם ושטניותם של מעשיו של המערער – אשר אנס את המתלוננת וביצע בה מעשה סדום, כמו גם על הפגיעה הקשה והעמוקה – הפיזית והנפשית – שגרם למתלוננת במעשיו, ואשר עליה ניתן ללמוד גם מתסקיר נפגעת העבירה שהוגש בעניינה. אם לא די בכך, הרי שחומרה יתרה מאפיינת את עניינו של המערער, באשר ביצע את המעשים האמורים בעודו שוהה במדינת ישראל ללא היתר כדין. למעלה מכך, נחה דעתנו כי העונש שהושת על המערער מאזן כראוי בין חומרת העבירות בהן הורשע ונסיבות ביצוען, לבין הנסיבות לקולה בעניינו, ולבטח אין בו כל סטייה ממדיניות הענישה הראויה והנהוגה. כמו כן, על המערער נגזר עונש על 10 שנות מאסר, ברף התחתון של מתחם העונש ההולם שקבע בית המשפט המחוזי – אותו העמיד על בין 9 ל-14 שנות מאסר בפועל, ודי בכך כדי לדחות את טענותיו כי לא התחשב דיו בנסיבותיו המקלות.

נוכח האמור, הערעור נדחה.