ע"פ 312/13 עאידה חנפיס נ. מדינת ישראל

השופט נ' סולברג:

1.

המערער הורשע על-פי הודאתו בהסדר טיעון ביבוא סם מסוכן (2 מקרים), בניסיון ליבוא סם מסוכן, בעסקה אחרת בסם (3 מקרים), בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית (3 מקרים), בקשירת קשר לביצוע פשע, בהסתייעות ברכב לשם ביצוע פשע, ובסחיטה באיומים.

2.

אֵלו הם מעשיו: המערער ביחד עם שניים אחרים קשרו קשר לייבא סם מסוכן מסוג קוקאין מפרו לארצות שונות באירופה. בחודש אוגוסט 2011 פנו לאחד, סוכן משטרתי, על מנת שישמש בלדר להוצאת סמים מסוכנים מדרום אמריקה והעברתם לארצות אחרות בחו"ל, תמורת סכום כסף שהובטח לו. בתיאום עם מפעיליו במשטרת ישראל, הסכים הסוכן המשטרתי להצעה. אחד מן הקושרים סיפק לסוכן כרטיס טיסה לפרו, המערער וחברו נתנו לסוכן המשטרתי תדריך מפורט על אודות חלקו בתכנית יבוא הסם, ותוך כדי כך איימו עליו כי אם לא ימלא אחר דרישותיהם, יפגעו בו ובמשפחתו. הובהר לסוכן כי עליו לטוס לפרו, לקבל שם סמים מסוכנים מסוג קוקאין, להטמינם על גופו, או להכניסם אל תוכו, ולהעבירם אל אדם מטעם הקושרים, שאותו עתיד היה לפגוש בספרד. הקושרים אמרו לסוכן המשטרתי כי יהיה עליו לבצע מספר גיחות באופן דומה, וכך להעביר מספר משלוחי סם מפרו לספרד. המערער וחברו ציידו את הסוכן המשטרתי במספר טלפון של גורם פרואני שעמו היה עליו להיות בקשר בהגיעו לפרו. ביום 23.10.2011 טס הסוכן המשטרתי לפרו, שם נאסף על-ידי תושבים מקומיים מטעמם של הקושרים. על-פי הנחיות שקיבל, נסע הסוכן למקום מסתור, שם נקשרו על גופו חבילות סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של כ- 1.100 ק"ג . כשחבילות הסם ברשותו המריא הסוכן המשטרתי מפרו והגיע ארצה. למחרת, ביום 1.11.2011, לאחר שהודיע לקושרים על חבילות הסם שברשותו, שוחח הסוכן המשטרתי עם המערער, והשניים קבעו כי הסוכן יעביר את חבילות הסם לידי הקושרים במתחם G בעפולה. בהתאם לסיכום, סמוך לשעה 20:00, הגיע הסוכן המשטרתי במונית אל המתחם, כשחבילות הסם ברשותו. גם המערער וחברו הגיעו למקום על מנת לקחתן. המערער יצא ממכוניתו, ניגש למונית שבה ישב הסוכן המשטרתי, ואז נעצר על-ידי כוחות המשטרה במקום.

בשתי הזדמנויות קודמות, במהלך שנת 2010, קשרו המערער וחברו קשר עם הסוכן המשטרתי על מנת שישמש עבורם בלדר לשם הברחת סם מסוכן מסוג קוקאין מפרו לישראל, בכמות כוללת של כ- 500 גרם , תמורת אלפי דולרים. בפועל הצליח הסוכן המשטרתי לייבא עבורם כ- 400 גרם קוקאין, תמורת 4,000 דולר, ובפעם אחרת נאלץ לפלוט כ- 100 גרם

קוקאין במהלך טיסה.

3.

בית המשפט המחוזי בנצרת (סגן הנשיא, השופט ת' כתילי) דן את המערער ל- 4.5 שנות מאסר בפועל, למאסר על-תנאי, ולקנס כספי בסך של 15,000 ₪ או 150 ימי מאסר תמורתו. בגזר הדין עמד בית המשפט על חומרתן של עבירות הסמים, על השפעתן ההרסנית, ועל הנחיית פסיקת בית משפט זה להוקיע את עבירות הסמים בענישה קשה. מדובר בכמות גדולה של סם הקוקאין, ממנה ניתן להכין מאות אלפי מנות לשימוש צרכני סמים, והפצתן עשוייה הייתה להצמיח רווחי-עתק. העבירות בוצעו בתכנון פרטני, בתיחכום, וחלקו של המערער בפרשה היה מרכזי. בית המשפט המחוזי סקר את הפסיקה וקבע מתחם ענישה שנע בין ארבע שנות מאסר בפועל ברף התחתון לבין 12 שנות מאסר בפועל ברף העליון, כאשר במרבית התיקים הוטלו עונשים של 5-6 שנות מאסר בפועל, בצירוף קנסות כספיים כבדים (פסקה 18 לגזר הדין). על רקע זה, ובהתחשב בכך שזו לו הרשעתו הראשונה של המערער וככלל הוא מנהל אורח חיים נורמטיבי של עבודה ומשפחה, בשים לב לחרטה שהביע, להודאתו, להליך הגישור הפלילי שנעשה, ושאר כל נסיבות העניין, הטיל עליו בית המשפט המחוזי את העונש הנ"ל.

4.

בערעורו טען המערער כי העונש מופלג בחומרתו וכי אין בו התחשבות די הצורך בנסיבות האישיות, בזמן שחלף, בכך שסוכן משטרתי הדיחוֹ, ובכך שהסמים נועדו להגיע לספרד ולא לישראל. לטענת המערער, גם לחרטתו, להודאתו, ולהעדר כל עבר פלילי לא ניתן די משקל בגזר הדין. המשיבה עמדה לפני "מערבולת ראייתית", ולפיכך, להודאת המערער שחסכה בזמן שיפוטי ומנעה סיכוי לזיכויו יש לייחס משקל רב לעניין העונש. עוד זאת טען המערער, כי על שותפו לעבירה הוטלו 30 חודשי מאסר בלבד, וכין אין הצדקה לפער זה.

5.

מתסקיר שירות המבחן למדנו על שילובו של המערער במסגרת טיפולית ולימודית בבית הסוהר. למערער אין נורמות עברייניות מושרשות, והוא זקוק לעיבוד נסיבות ביצוע העבירות ומיצויו של הליך טיפולי.

6.

ב"כ המשיבה ביקשה לדחות את הערעור בציינה את חומרת נגע הסמים, את סוג הסמים, את הכמות, ואת התכנית העבריינית שרקם המערער ביחד עם אחרים כמתואר. לא מרקע של מצוקה בא המערער, אלא עשה את אשר עשה לשם בצע כסף, ועונשו צריך להיות משמעותי ומכביד. מעובדות כתב האישום המתוקן לא עולה כלל וכלל שהסוכן המשטרתי הדיח את המערער, אדרבה, הוא היה "הפועל שעשה את העבודה השחורה" , לדברי ב"כ המשיבה, והיה נתון לאיומים מצד המערער וחבריו. בעניינו של מחמוד הגיעה המשיבה להסדר טיעון עם ענישה מוסכמת. מחמוד הורשע רק בקשירת קשר ואין מקום להשוואת מעורבותו-שלו עם זו של האחרים. אין המלצה טיפולית מצדו של שירות המבחן ביחס למערער, מקומו בבית הסוהר, ובית המשפט התחשב בנסיבותיו האישיות די הצורך, בגזירת עונשו בתחתית מיתחם העונש ההולם.

7.

איננו סבורים כי יש הצדקה לערעור. היטב שקל בית המשפט המחוזי את שיקולי הענישה הצריכים לעניין, ואיזן ביניהם כהלכה. יש להצטער על אדם נורמטיבי שנתפס לביצוע עבירות שכאלה, ושנגזר עליו לרצות עונש מוחשי וממושך מאחורי סורג ובריח. אך המאבק המתמיד והנחוש בנגע הסמים אינו מאפשר הקלה בעונש. נזקם הפוטנציאלי של הסמים המסוכנים שהמערער יִבאם ארצה, הוא עצום ורב, ליחידים ולציבור. העונש שנגזר על המערער הולם את מעשיו ואת נסיבותיו, לפי חלקו, וביחס הולם גם למעורבים האחרים.

8.

אשר על כן, הערעור נדחה.