החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 3120/98 עדנאן (אדהם) מזריב נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · ערעור על הרשעה וגזר דין בעבירות רכוש ואלימות כלפי שוטריםערעור פלילי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (בת.פ. 191/96)

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על הרשעה בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, שימוש ברכב ללא רשות, תקיפת שוטר וגניבת בקר ומקנה. נקבע כי משהוכחה העבירה באירוע עם השוטרים, חלה חזקת החזקה בתכופה והנטל עבר לנאשם. העונש של 8 שנות מאסר לא נמצא חמור באופן המצדיק התערבות.

העובדות

המערער הורשע בחבלה בכוונה מחמירה, שימוש ברכב ללא רשות, תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו, הפרעה לשוטר וגניבת בקר ומקנה. הוטלו עליו 8 שנות מאסר בפועל ו-36 חודשי מאסר על תנאי, והופעל מאסר על תנאי בן 6 חודשים במצטבר. ההרשעה התבססה בעיקר על עדותו של שוטר שנמצאה מהימנה על ידי בית המשפט המחוזי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לקבל את הערעור על ההרשעה בחבלה בכוונה מחמירה, שימוש ברכב ללא רשות, תקיפת שוטר וגניבת בקר ומקנה?
  2. 2.האם העונש של 8 שנות מאסר בפועל ו-36 חודשי מאסר על תנאי חמור באופן המצדיק התערבות ערכאת הערעור?

הלכות

  1. 1

    משהורשע הנאשם באירוע עם השוטרים, קמה חזקה בדבר החזקה בתכופה, והנטל עובר אליו להראות שלא נטל את הרכב ולא גנב את הבקר.

    ״משהורשע המערער באירוע זה, קמה החזקה בדבר החזקה בתכופה אשר העבירה הנטל״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    ערכאת הערעור לא תתערב בעונש שאינו חמור באופן המצדיק התערבות, כאשר הוא אינו חורג ממדיניות הענישה הראויה בהתחשב בעברו של הנאשם.

    ״העונש שהוטל עליו אינו חמור באופן המצדיק״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חבלה בכוונה מחמירה
  • שימוש ברכב ללא רשות
  • תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו
  • הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו
  • גניבת בקר ומקנה
  • חזקה בדבר החזקה בתכופה
  • מדיניות הענישה
  • מאסר על תנאי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 3120/98

בפני: כבוד הנשיא א' ברק

כבוד השופט י' זמיר

כבוד השופט ע' ר' זועבי

המערער: עדנן (אדהם) בן פאיז מזריב

נ ג ד

המשיבה: מדינת ישראל

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

בנצרת בת.פ. 191/96 מיום 6.4.98, שניתן

על ידי כבוד השופט א' אמינוף

תאריך הישיבה: י"ח בחשון התש"ס (28.10.99)

בשם המערער: עו"ד חסאן בסטוני

בשם המשיבה: עו"ד דפנה ביינוול

פסק-דין

המערער הורשע בחבלה בכוונה מחמירה, שימוש ברכב ללא רשות, תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, וגניבת בקר ומקנה. הוטלו עליו 8 שנות מאסר בפועל ו36- חודשי מאסר על תנאי. כן הופעל במצטבר עונש מאסר על תנאי בן 6 חודשים שהיה תלוי ועומד נגדו. הערער הוא על ההרשעה וגזר הדין.

דין הערעור על ההרשעה להדחות. זו מבוססת (בכל הנוגע לאירוע עם השוטרים) על עדותו של השוטר אורי שהיתה מהימנה על בית המשפט המחוזי. משהורשע המערער באירוע זה, קמה החזקה בדבר החזקה בתכופה אשר העבירה הנטל על המערער להראות שהוא לא נטל המכונית ולא גנב הבקר, בנטל זה הוא לא עמד.

העונש שהוטל עליו אינו חמור באופן המצדיק התערבותנו. התנהגותו של המערער - הן לענין גניבת הבקר והן לענין השוטרים - היא חמור, ואינה חורגת ממדיניות הענישה הראויה, בהתחשב בעברו של המערער.

הערעור נדחה.

ניתן היום, י"ח בחשון התש"ס

(28.10.99), בפני באי כוח הצדדים.

ה נ ש י א ש ו פ

ט ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

312098a

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1משהורשע הנאשם באירוע עם השוטרים, קמה חזקה בדבר החזקה בתכופה, והנטל עובר אליו להראות שלא נטל את הרכב ולא גנב את הבקר.
  2. 2ערכאת הערעור לא תתערב בעונש שאינו חמור באופן המצדיק התערבות, כאשר הוא אינו חורג ממדיניות הענישה הראויה בהתחשב בעברו של הנאשם.