ע"פ 3148/00 ריקה גוזלן נ. מדינת ישראל

המערערת הורשעה על ידי בית המשפט המחוזי בביצוע שוד בנסיבות מחמירות בשני מקרים, ובאחד מהם אף בפציעה בכוונה מחמירה. כמו כן צירף בית המשפט, לבקשת המערערת, והרשיע את המערערת בשני תיקים בעבירת איומים, תיק אחד בעבירת גניבה ותיק אחד בעבירת זיוף. על כל אלה הטיל בית המשפט על המערערת עונש של מאסר בפועל לתקופה של 40 חודש (והוא כולל, באופן חופף, הפעלה של מאסר על-תנאי לתקופה של שני חודשים), וזאת בניכוי תקופת המעצר, וכן עונש של מאסר על-תנאי לתקופה של 15 חודש ועוד מאסר על-תנאי לתקופה של 6 חודשים. בפנינו ערעור על חומרת העונש.

הערעור מתבסס על נסיבות החיים הקשות של המערערת, ועל המצב הנפשי הקשה בו היתה נתונה, שהובילו אותה למסלול של פשיעה. על יסוד הנסיבות האישיות של המערערת, בעבר ובהווה, מבקשת ב"כ המערערת לקצר את תקופת המאסר שהוטלה עליה.

אף בית המשפט המחוזי היה מודע לנסיבות האישיות המיוחדות והקשות של המערערת, ואף לקח אותן בחשבון כאשר גזר את עונשה. אכן, אין ספק כי העונש שהוטל על המערערת, בהתחשב בנסיבות של העבירות, אינו חמור כלל. השאלה היא, אם יש יסוד לבית משפט זה להוסיף ולהקל בעונשה. התסקירים של שירות המבחן אינם מצדיקים הקלה כזאת. אכן, לפי התסקירים, המערערת נתונה במצב נפשי קשה. אך היא לא אזרה די כוח כדי להפיק תועלת מן השירותים שהוצעו לה בבית הסוהר כדי לשקם אותה לקראת שחרורה. לפיכך שירות המבחן נמנע מכל המלצה. במצב זה, ובהתחשב בחומרת העבירות בהן הורשעה המערערת, ובמסוכנות שלה, אשר כפי הנראה נותרה כפי שהיתה, אין אנו מוצאים יסוד או טעם להקל בעונשה של המערערת.

עם זאת, אנו ממליצים כי שירות בתי הסוהר יעשה נסיון נוסף לטפל בבעיות של המערערת כדי להכין אותה לשלב של שיקום ושחרור, ואנו ממליצים גם בפני המערערת שתעשה מאמץ ותשתף פעולה עם העובדת הסוציאלית להכשיר את עצמה לקראת השחרור, כדי שלא תשוב להסתבך בפלילים.

הערעור נדחה.