פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 3166/97 שמח פנחס נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ערעור על חומרת עונש מאסר באינוס ותקיפהערעור על חומרת העונש שהושת בבית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת עונש של שש שנות מאסר שהושת על מערער שהורשע באינוס, בתקיפה הגורמת חבלה של ממש ובגניבה של יצאנית. נקבע כי העונש אינו חורג מנורמת הענישה הראויה למעשים מסוג זה ואין בו עילה להתערבות. בית המשפט הדגיש את זכאותן של נשים פגיעות להגנת בית המשפט.

העובדות

המערער אסף במכוניתו יצאנית, תקף אותה והביא אותה לפרק ציבורי, שם נטל את כספה ובעל אותה שלא בהסכמתה לאחר שאילצה באיומים להתפשט. לאחר מכן מסר לה כמות קטנה של חשיש. המערער הורשע לפי הודאתו בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, בגניבה ובאינוס, ונגזרו עליו שש שנות מאסר ופיצוי של 20,000 ש"ח.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות ערכאת הערעור בחומרת עונש המאסר שהושת על המערער בגין אינוס, תקיפה וגניבה?
  2. 2.האם יש מקום להמרת חלק מהמאסר הממשי במאסר מותנה?

הלכות

  1. 1

    העונש שהושת על המערער אינו חורג מנורמת הענישה הראויה למעשים מסוג זה, ואין מקום להתערבות ערכאת הערעור בחומרתו.

    ״אף שהעונש שהושת על המערער איננו קל, אין בידינו לומר שהוא חורג מנורמת הענישה הראויה למעשים מסוג זה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    נשים הנמצאות במצב פגיעות, כמתלוננת שהייתה יצאנית, זכאיות להגנת בית המשפט מפני פגיעה אלימה בהן.

    ״בצדק ציין בית המשפט המחוזי כי נשים מסוגה של המתלוננת, בהיותן מטבע הדברים יותר פגיעות מאחרות למעשים מסוג זה, זכאיות להגנת בית המשפט מפני פגיעה אלימה בהן.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עונש מאסר
  • אינוס
  • תקיפה הגורמת חבלה של ממש
  • גניבה
  • מאסר מותנה
  • נורמת ענישה
  • הרשעות קודמות
  • פקודת הסמים המסוכנים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

3166/97

בפני:

כבוד השופט א' מצא

כבוד

השופט י' קדמי

כבוד

השופט ח' אריאל

המערער

:

פנחס

שמח

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור

על פסק דין בית המשפט המחוזי

בבאר

שבע מיום 9.4.97 בת"פ 519/96

שניתן

על ידי כבוד השופטים: ג' גלעדי,

צ'

סגל, ב' אזולאי

תאריך

הישיבה:

כ"ב בסיוון תשנ"ח

(16.6.98)

בשם

המערער: עו"ד אלה כאהן

בשם

המשיב

ה: עו"ד

תמר בורנשטיין

בשם

שירות המבחן: גב' זהבה מור

פסק-דין

המערער אסף במכוניתו יצאנית. כאשר התברר לה שהוא מסיע אותה למקום אחר בקשה להורידה מן המכונית. המערער דחה את בקשתה והיכה אותה באגרופיו. לבסוף הביא אותה לפרק ציבורי באשקלון, שם נטל ממנה את כל הכסף שהיה ברשותה (בסך 370 ש"ח) ובעל אותה שלא בהסכמתה לאחר שאילצה באיומים להתפשט. לאחר מעשה מסר המערער ליצאנית כמות קטנה של סם מסוכן מסוג חשיש. בשל מעשיו אלה הורשע המערער לפי הודאתו בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, בגניבה ובאינוס. בית המשפט המחוזי גזר על המערער שש שנות מאסר וחייבו לשלם למתלוננת פיצוי בסך 20,000 ש"ח.

הערעור שבפנינו מופנה כנגד חומרת עונש המאסר, כשבקשת הסניגורית מתמקדת בעתירה להמרת חלק מהמאסר הממשי במאסר מותנה.

הסניגורית המלומדת טענה לפנינו כל שניתן היה לטעון לזכותו של המערער. העיון בטענותיה וכן בתסקירי שירות המבחן המצויים בפנינו אינו מעלה טעם המצדיק התערבות בעונש שהושת על המערער בבית המשפט המחוזי. המערער אנס יצאנית לאחר שתקף אותה באגרופים וחבל בה, חיטט בנעליה ובארנקה וגנב את כספה. בצדק ציין בית המשפט המחוזי כי נשים מסוגה של המתלוננת, בהיותן מטבע הדברים יותר פגיעות מאחרות למעשים מסוג זה, זכאיות להגנת בית המשפט מפני פגיעה אלימה בהן.

לא למותר להוסיף כי למערער שורה של הרשעות קודמות בעבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים.

אף שהעונש שהושת על המערער איננו קל, אין בידינו לומר שהוא חורג מנורמת הענישה הראויה למעשים מסוג זה. כן לא מצאנו שבנסיבות הענין העונש חמור במידה שתצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.

אשר על כן, אנו דוחים את הערעור.

ניתן היום, כ"ב בסיוון תשנ"ח

(16.6.98).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97031660.

F03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1העונש שהושת על המערער אינו חורג מנורמת הענישה הראויה למעשים מסוג זה, ואין מקום להתערבות ערכאת הערעור בחומרתו.
  2. 2נשים הנמצאות במצב פגיעות, כמתלוננת שהייתה יצאנית, זכאיות להגנת בית המשפט מפני פגיעה אלימה בהן.