פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 3179/05 פלוני נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ענישה בעבירות מין נגד קטינהערעור על גזר הדין (ערעור על העונש) לבית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער, שהיה כבן 16 וחצי בעת ביצוע מעשי סדום בקטינה בת 12 וחצי, ערער על העונש של 38 חודשי מאסר. בית המשפט העליון דחה את הערעור, וקבע כי חומרת המעשים, שבוצעו תוך ניצול מצוקתה של הקטינה ואיומים, מחייבת ענישה קשה. השיהוי בהליכים לא הוביל להקלה, שכן לולא אותו שיהוי היה העונש חמור יותר.

העובדות

בשנת 1998, כשהמערער היה כבן 16 וחצי, הוא ושותפו לכתב האישום אילצו קטינה בת 12 וחצי לבצע בהם מין אוראלי בשתי הזדמנויות, תוך איומים להפיץ את דיבתה. בית המשפט המחוזי הרשיע בשני מעשי סדום וגזר 38 חודשי מאסר ו-12 חודשים מאסר על תנאי, בחופף למאסר של 21 חודשים מתיק אחר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להקל בעונש המאסר שהושת על המערער בגין מעשי סדום בקטינה, לנוכח נסיבותיו האישיות והשיהוי בהליכים?

הלכות

  1. 1

    חומרת ההתנהגות בעבירות מין שבוצעו תוך ניצול מצוקתה של קטינה ובאיומים מצדיקה ענישה קשה ומכאיבה, ואין מקום להקל בה לנוכח נסיבות אישיות.

    ״הוא וחברו ניצלו את מצוקתה של המתלוננת, קטינה שהיתה אותה עת ילדה בת 12 וחצי שנים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    שיהוי רב בהליכים אינו מוביל להקלה בעונש, שכן לולא השיהוי היה העונש חמור יותר.

    ״אדרבא, נראה כי לולא אותו שיהוי עליו נתן בית המשפט המחוזי את דעתו, היה העונש חמור פי כמה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעשי סדום
  • קטינה
  • ענישה
  • שיהוי
  • מאסר בחופף

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 3179/05

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת ע' ארבל

כבוד השופטת א' חיות

המערער:

פלוני

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, בת"פ 232/00, שניתן

ביום 14.2.05, על ידי סגן הנשיא ח' פיזם, והשופטים ש' שטמר ור' שפירא

תאריך הישיבה:

כ"ז באדר התשס"ו

(27.03.06)

בשם המערער:

עו"ד שרון שלמה

בשם המשיב:

עו"ד יאיר חמודות

בשם שירות המבחן למבוגרים:

ג'ודי באומץ

פסק-דין

השופט א' א' לוי :

בחודש ספטמבר 1998, ובעת שהעורר היה בן 16 וחצי שנים בלבד, הוא ושותפו לכתב האישום, ב' נ', פגשו קטינה ילידת שנת 1985, ואילצו אותה, בשתי הזדמנויות, לבצע בהם מין אוראלי, תוך שהם מאיימים עליה שאם לא תיענה לדרישתם יפיצו ברבים את דיבתה רעה. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער, לאחר שמיעתן של הראיות, בביצוען של שני מעשי סדום, ובהמשך גזר לו 38 חודשי מאסר ו-12 חודשים מאסר בתנאי. נקבע, כי המערער ישא בעונש המאסר בחופף למאסר בן 21 חודשים שהושת עליו בתיק של בית משפט השלום בחיפה.

הערעור שבפנינו מופנה כנגד העונש.

נתנו את דעתנו לנימוקי הערעור ולנסיבותיו האישיות של המערער, אולם מנגד ניצבת חומרת התנהגותו, והיא המכרעת בעינינו. הוא וחברו ניצלו את מצוקתה של המתלוננת, קטינה שהיתה אותה עת ילדה בת 12 וחצי שנים בלבד, וכפו עליה לספק את תאוותם. זו התנהגות המעוררת סלידה ושאט נפש, ואנו מצווים להגיב עליה בענישה קשה ומכאיבה, הואיל ובית המשפט הוא מגנם של קטינים וחסרי ישע.

מדעתנו זו לא שינינו גם לנוכח השיהוי הרב שחל בהליכים בעניינו של המערער ועינויי הדין שהיו כרוכים בכך. אדרבא, נראה כי לולא אותו שיהוי עליו נתן בית המשפט המחוזי את דעתו, היה העונש חמור פי כמה.

הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ז

באדר תשס"ו (27.3.2006).

ש ו פ

ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • ע"פ 3615/07פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1חומרת ההתנהגות בעבירות מין שבוצעו תוך ניצול מצוקתה של קטינה ובאיומים מצדיקה ענישה קשה ומכאיבה, ואין מקום להקל בה לנוכח נסיבות אישיות.
  2. 2שיהוי רב בהליכים אינו מוביל להקלה בעונש, שכן לולא השיהוי היה העונש חמור יותר.