ע"פ 3197/21מריו נאגר נ. מדינת ישראל

1.

לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ע' קובו ) ב-ת"פ 7069-12-18 מיום 25.3.2021, בגדרו נגזרו על המערער 13 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

המערער הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בשני האישומים שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, האחד עניינו עבירת שוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ) בשל מעשה אשר ביצע עם אחר (להלן: האחר ), בו הכו קטין ונטלו את אופניו ואת הטלפון הנייד שלו; והשני עבירת דרישת נכס באיומים לפי סעיף 404 רישא לחוק בשל נטילת אופניו של קטין באיומים.

בית המשפט המחוזי גזר על המערער עונש של 13 חודשי מאסר בפועל, בשים לב לחומרת העבירות ונסיבות ביצוען; עונשו של האחר בגין עבירת השוד; השלב הראשוני של ההליך הטיפולי בו המערער נמצא, ובהינתן מדיניות הענישה הנוהגת.

2.

שמענו את טיעוני באי כוח הצדדים ועיינו היטב בתסקיר שירות המבחן העדכני שהוגש לאחרונה. אנו סבורים, כי אף בהינתן ההלכה לפיה בית המשפט ייטה שלא להתערב בעונש שהושת על ידי הערכאה הדיונית, בנסיבות העניין יש מקום להקל במידת מה בעונשו של המערער. התמונה המצטיירת מתסקיר אחד למשנהו היא כי המערער צועד בדרך לשיקומו באופן עקבי ומבטיח. קיימת אפוא חשיבות רבה להמשך השתתפותו בהליך טיפולי אשר יוביל לשיקום מיטבי. שילובו של שיקול זה עם שיקולי אחידות בענישה, בהשוואה לכלל נסיבותיו של אותו אחר, מצדיק הקלה מסוימת בעונשו של המערער.

3.

אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור וקובעים כי עונשו של המערער יעמוד על 9 חודשי מאסר בפועל, חלף 13 חודשי המאסר בפועל שגזר עליו בית המשפט המחוזי. יתר רכיבי גזר הדין יוותרו על כנם. המערער ירצה את עונש מאסרו בדרך של עבודות שירות, היה ויימצא מתאים לכך.

חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות בעניינו של המערער תוגש עד ליום 1.8.2022. לאחר קבלת חוות הדעת ועמדת המערער ביחס לריצוי עונשו בעבודות שירות בהתאם לתוכנה, יינתן פסק דין משלים.

מזכירות בית המשפט תמציא פסק דין זה לממונה על עבודות השירות.