ע"פ 3206/04 ישראל אקשטיין נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בשלוש עבירות: הפקרה לאחר פגיעה, תאונת דרכים שתוצאתה פגיעה בגוף ונהיגה ללא רישיון. בגין כל אלה גזר בית המשפט למערער 4 חודשי מאסר, 9 חודשי מאסר על-תנאי, והוא נפסל מלקבל רישיון נהיגה למשך 5 שנים.

הערעור מופנה כנגד העונש, ובעיקר כנגד רכיב המאסר. בעת שהודה המערער בעובדות שיוחסו לו, הוסיף בא-כוחו בפני בית משפט קמא, כי התאונה נגרמה בעטיו של הולך הרגל שחצה את הכביש לפני אוטובוס חונה; הוא, המערער, חזר לזירה כחלוף 20-15 דקות ומשלא ראה את הנפגע הסגיר את עצמו למשטרה; ולבסוף, נטען כי המערער הסתלק מהמקום משום ההלם שתקף אותו. עובדות נוספות אלו היו אמורות לשמש את בית המשפט המחוזי בבואו לשקול את העונש, ועיון בגזר הדין מלמד כי כך נהגה הערכאה הראשונה, אשר נתנה את דעתה גם לנסיבותיו האישיות של המערער. בעקבות כך מצא בית המשפט כי אין דרך לפטור את המערער מנשיאה במאסר בפועל, גם אם יהא זה קצר.

לא מצאנו פגם בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי, אדרבא, נהיגת רכב על ידי מי שלא הוסמך לכך, בתקופה בה תאונות דרכים קטלניות הן עניין של כמעט יום יום, היא עבירה חמורה, והיא חמורה שבעתיים כאשר הנהג הפוגע נמלט מזירת התאונה מבלי להושיט עזרה לנפגע. על עבריינים מסוג זה מצווה בית המשפט להכביד את ידו כדי לתרום את חלקו למלחמה בנגע התאונות, ומכאן דעתנו כי גזר דינו של בית המשפט המחוזי אינו חורג ממדיניות הענישה המקובלת או הראויה למערער. לאור כל אלה מסקנתנו היא כי דינו של הערעור להדחות, וכך אנו עושים.

המערער יתייצב לשאת בעונשו ביום 12.8.2004, בבית המשפט המחוזי בירושלים, עד לשעה 11.00. הערבויות שניתנו לצורך שחרור המערער עד כה – יעמדו בתוקפן עד להתייצבות המערער לשאת בעונש.