ע"פ 321/03 מדינת ישראל נ. אילן אסולין

המשיב הורשע, על-פי הודאתו, בעבירה של אחזקת סמים שלא לצריכה עצמית – זאת על שהחזיק סם מסוכן מסוג הירואין במשקל של 49.25 גר' נטו, שלא לצריכה עצמית.

לצורך העונש צירף המשיב תיק נוסף שנידון קודם לכן בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, ועל יסוד הודאתו הורשע גם בעבירות שיוחסו לו באותו תיק, לאמור – עבירות של גניבה, של התפרצות לדירה ושל אחזקת סכין שלא כדין.

בית המשפט המחוזי גזר על המשיב מאסר לתקופה של 36 חודשים בפועל, והפעיל את עונש המאסר המותנה, של שנתיים, שהיה תלוי ועומד נגדו, ואשר הוארך כבר פעם אחת. אלא שבית המשפט הורה כי עונש המאסר שהוטל ועונש המאסר שהופעל ירוצו באורח חופף זה לזה.

כנגד קולת העונש מופנה ערעור המדינה. המערערת סבורה, כי בית המשפט המחוזי גזר על המשיב עונש החורג לקולא מרמת הענישה הראויה והנוהגת עבירות מסוג העבירות בהן הורשע המשיב. בית המשפט המחוזי מצא עדות לכוונת המשיב לסחור ולהפיץ את הסם, וחרף זאת הקל בדינו – כך מציינת המדינה. המערערת מוסיפה ומדגישה כי למשיב עבר פלילי מכביד בגין עבירות רבות של התפרצות, של סחר בסמים מסוכנים ועבירות הנגועות באלימות. בעבר כבר נידון לתקופות מאסר של ממש, אך לא היה בהן, כך נראה, מלהרתיע אותו מלהמשיך ולבצע עבירות חמורות. ואכן, לא ניתן להצדיק את קולת העונש במקרה זה. אין בו כדי ליתן מענה למעשיו של המשיב. יחד עם זאת, כלל הוא בידינו שאין אנו ממצים את הדין עם נאשם בערעור המופנה כנגד קולת העונש, וכך ננהג גם הפעם.

הערעור יתקבל, במובן זה שהוראת בית המשפט המחוזי בדבר ריצוי חופף של עונשי המאסר שנגזרו על המשיב תבוטל. המשיב ירצה את תקופת המאסר שנגזרה עליו בגין העבירות דהיום, את תקופת המאסר שהופעלה בגין עבירות קודמות, באורח מצטבר, ובסך הכל - 50 חודשי מאסר לריצוי בפועל. יתר הוראות גזר הדין של בית המשפט המחוזי יישארו בעינן.